ע"א 9071/06

תקציר

בעלי שתי חלקות קרקע סמוכות, מגרש 84 בגוש 30202 ומגרש 25 בגוש 30189, המקרקעין הרשומים, ערערו לפי סעיף 122 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 על החלטת פקיד הרישום לדחות את בקשתם לרישום בית משותף. המבקשים הקצו שתי חלקות חדשות, חלקות תכנון מס' 145 ו-146, מכוח תכנית מתאר 3366א', עליהן בנו בית בן שתי דירות. לאחר סיום הבנייה הגישו בקשה לרישום הבית כבית משותף על הקרקע הרשומה. אלא שהמפקח על רישום המקרקעין סירב בנימוק שרישום בית משותף מחייב חלקת קרקע רשומה, שלא הייתה בידי המבקשים. המפקחת ציינה גם את הפער בין הקרקע המוזכרת בבקשה לבין מיקומו בפועל של הבית. המבקשים טענו כי התב"ע, אשר הקצתה להם את חלקות התכנון, היא תקנה חקיקתית המקנה להם זכויות מסוימות, וכי רישום בית משותף על חלקת תכנון לא רשומה אפשרי ויש להתיר. בתוך כך, ביקש פקיד הרישום לדחות את הערר וקבע כי רישום בית משותף על הקרקע הרשומה, הנמצאת באזור שונה מזה של חלקות התכנון והבית, ייצור מצג שווא ויפגע באמינות המרשם. הממונה הדגיש כי הרישום לפי חוק המקרקעין יוצר זכויות קנייניות ועל המרשם לשקף נאמנה את מצבה האמיתי של הקרקע ואת הזכויות הצמודות אליה. מאחר שבקשת המבקשים לא תאמה את המציאות, נדחה הערעור, והמבקשים חויבו לשלם למשיב הוצאות בסך 10,000 ₪.