ת"א 43788/06

תקציר

התובעת, שנפלה על מדרכה בהרצליה ונפצעה בעצמה, טענה כי התאונה נגרמה בשל רשלנות הנתבעת בתחזוקת המדרכות בתחום שיפוטה. לטענת התובעת, ילידת 1944, האירוע התרחש כאשר מעדה על אבן ריצוף מוגבהת. עם זאת, הנתבע הכחיש את נסיבות התאונה ואת אחריותה, מה שהוביל לתביעה. השופט קיבל את גרסת התובעת לאירועים, וקבע כי היא אכן נפלה מאבן בולטת בעת שהלכה ברחוב ריינס. למרות זאת, השופט פסק לטובת הנאשם. זאת, משום שבניגוד לטענת התובעת, חובתה של הרשות המקומית אינה לדאוג לבטיחותן המוחלטת של המדרכות או לתקן כל מפגע קטן מיד עם גילוין. במקום זאת, חובתם היא לנקוט אמצעי זהירות סבירים ולטפל במפגעי בטיחות ממשיים. במקרה דנן מצאה השופטת כי בליטת אבן הריצוף לא היוותה מפגע המטיל חובה על הנתבעת לתקנה, מה גם שהתובעת לא הביאה ראיה לגובה האבן מעל פני המדרכה, שהוערך כסנטימטר אחד. יתר על כן, אחריותו של הנתבע לא נקבעה שכן החובה היא לנקוט בפעולות סבירות והבליטה לא הייתה משמעותית דיה כדי להצדיק תיקון מיידי. לפיכך, דחתה השופטת את התביעה והורתה לתובע לשלם לנתבעת הוצאות בסך 3,000 ₪, בהתחשב בנזקי התובע ובקביעה כי היא נגרמה עקב תקלות במדרכה.