ע"א 1918/92

תקציר

התיק נסוב סביב בעלות על בית בהרצליה פיתוח, שנרכש במהלך נישואי המערער והמשיב, אשר נרשם על שם המערער בלבד. המשיבה טענה כי יש לראות את הבית כרכוש משותף, ואילו המערערת טענה כי הוא בבעלותה הבלעדית. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק לטובת המשיב, והוביל את המערער להגיש ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את הערעור, ואישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. על פי פסק הדין, חזקה על הרכוש שנצבר במהלך חייהם המשותפים של בני זוג כי הוא מתחלק שווה בשווה, גם אם רק שמו של אחד מבני הזוג מופיע במסמכי הרישום, אלא אם כן קיימת ראיה לכוונה אחרת. במקרה זה, בית המשפט קבע כי מרבית הכספים עבור הבית מקורם במשאבים משותפים, ובכך חיזק את חזקת הבעלות המשותפת, מה גם שבני הזוג חיו יחד תחת קורת גג אחת. המערער לא הביא ראיות משכנעות להפרכת חזקה זו. העובדה שגם דירת המשפחה הקודמת נרשמה על שם המערערת לטובת המשיב תומכת אף היא בטענת המשיב. בית המשפט העליון דחה אפוא את הערעור והורה למערערת לכסות את הוצאות המשיב, ובכך אישר את קביעת הערכאה הנמוכה יותר כי הבית בבעלות משותפת.