רע"א 333/01

תקציר

קרן מס רכוש ופיצויים ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי שהעדיפה את מחצבת ורד בע"מ, וערערה על הדרישה לשלם ארנונה בנימוק שהקרקע המדוברת "פנויה". בית המשפט העליון דחה את הערעור, ואישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. השאלה המרכזית הייתה האם שטח המיועד למתקני חציבה וגריסה, מהווה "קרקע פנויה" לפי סעיף 1 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים. בית המשפט פירש את המונח "פנוי" בהקשר של משמעותו הכללית, שמשמעותה ריקנות. מאחר שמחצבה אינה שטח ריק, הקרקע אינה נחשבת ל"קרקע פנויה" על פי החוק. השופטים היו תמימי דעים בהחלטתם, והדגישו כי יש לפרש את כוונת המחוקק העומדת מאחורי המונח "קרקע פנויה" כפשוטו ולא להרחיבו כך שתכלול גם את היעדר הבנייה. מקרה זה עסק במצב ספציפי בו הקרקע יועדה לחציבה, והחלטת בית המשפט הוגבלה להקשר זה. פסק הדין דחה את הערעור וחייב את המערערת בהוצאות עורך דינו והוצאות המשפט של המשיב. לפסק דין זה השלכות על הבנת תחולתה והיקפה של הארנונה בישראל, בפרט בכל הנוגע לשימוש בקרקע וייעודה.