ת"פ 3386-04-18

תקציר

בית המשפט דוחה את בקשת הנתבע לדחייה. השופט פותח בדחיית טענת הסנגור כי עד התביעה, מר אחמד עאסי, קשור לפאנל, וקובע כי היא חסרת בסיס, שכן מר אסי אינו קשור לתובע בשום צורה. לאחר מכן פונה השופט לגופה של הבקשה, ומפרט את הנסיבות החריגות שבהן ניתן לחזור בה מהודאה שניתנה במסגרת הסדר טיעון. אלה כוללים היעדר רצון חופשי, ייצוג משפטי לקוי ורצון כן לחשוף את האמת. ככל שהבקשה לחזור בה מאוחרת יותר, כך פוחת הסיכוי שבית המשפט ייעתר לה, בשל האפשרות שמדובר במהלך טקטי. השופטת מדגישה כי אין כל ראיה לכך שבית המשפט לחץ על הנאשם להגיע להסדר טיעון, מה גם שטענת הנאשם ללחץ אינה נתמכת בהליכי בית המשפט. עוד מדגישה השופטת כי הנאשם הודה פעמיים בעובדות כתב האישום, והיה לו זמן רב בין שתי ההודאות להיוועץ ואולי אף לחזור בו. השופטת דוחה על הסף את טענות הנתבע ובא כוחו בדבר הקשר הנטען בין הנתבע למר אסי, ומכנה אותן דמיוניות וחסרות בסיס. השופט מציין כי מר אסי הוא עד תביעה ולבית המשפט לא הייתה סיבה להפעיל לחץ בעניין זה. יתר על כן, השופט מדגיש כי הנאשם היה מיוצג על ידי עורך דין לאורך כל הדרך, וידיו של בית המשפט היו כבולות על ידי החוק, מה שהופך את טענת הסנגור כי בית המשפט לא הבטיח מאסר בפועל לבלתי סבירה. השופט מעודד את הסנגור לטעון טיעונים משפטיים בנוגע לגזר הדין, במקום לנקוט בטקטיקות פסולות ולטעון טענות חסרות בסיס. בסופו של דבר, השופט קובע כי הבקשה נעדרת שחר ומחליט לדחותה.