ע"פ 37710-03-13

תקציר

המשיב טען, כי יש לפסול חלק מהתמונות שהגיש המערער כדי לפסול את ההליך כולו משום שלא הוצגו בפני בית המשפט המחוזי, ומשמעות הדבר היא שלא ניתנה למערער הזדמנות הוגנת להתגונן. בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי התמונות הן כבר חלק מהראיות שהובאו בפני בית המשפט המחוזי. יתר על כן, גם אם היה בית המשפט מקבל את טענת המשיב – אין בתמונות כדי להצדיק את דחיית הערעור, שכן בית המשפט יכול להתעלם מכל ראיה שימצא לנכון, ואין בהצגת התמונות האמורות כדי למנוע מבית המשפט להגיע להכרעה לגופו של עניין. בית המשפט הדגיש את חומרת העבירות שבוצעו, שבמרכזן העסקת עובדים זרים ללא היתר ושוכנו בלולי עופות ללא תברואה נאותה, תוך חשיפתם לפגעי מזג האוויר ולריחות רעים. טענות המשיב כי העובדים בחרו להישאר בלולים, וכי הלינה נבעה מפחד העובדים מפני משטרת ההגירה, נדחו על ידי בית המשפט, אשר ייחס את פחד העובדים למעשיו הבלתי חוקיים של המשיב עצמו. הוזכרו מקרים קודמים של שיכון עובדים זרים בתנאים בלתי מקובלים, בהם הוטלו קנסות שנעו בין 60 אלף שקל ל-939,600 שקל. בית המשפט ציין, כי על אף שעניינו של המשיב אינו נופל תחת הוראות תיקון 113 לחוק העונשין, נסיבות העבירות היו מחרידות דיין כדי להצדיק קנס גבוה יותר מזה שהוטל במקרים האמורים. בית המשפט הכיר בפגיעה בכבוד האדם הטבועה בתנאי החיים של העובדים, והדגיש כי מהגרי עבודה זקוקים להגנה מפני התעללות ולהכרה בזכויותיהם, דבר העולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק עובדים זרים. ניסיונו של המשיב להטיל את האשמה על אביו, שהורשע אף הוא, לא צלח, כאשר בית המשפט ציין כי מעשיו של המשיב היו תוצאה ישירה של העסקתו את העובדים ללא רשות. בהתחשב במצבו האישי הקשה של המשיב, לרבות מחלה קשה ומצוקה כלכלית, יחד עם הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, החליט בית המשפט להגדיל את הקנס אך לא להטיל עונש חמור יותר. לפיכך נקנס המשיב ב-300,000 ₪, שישולמו ב-60 תשלומים חודשיים, וכן יהיה עליו לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירות דומות במשך שלוש שנים, אשר יידחו בשלוש שנים מיום חתימת ההתחייבות האמורה.