עת"מ 6521-12-13

תקציר

העותר מנהל תחנת מעבר מזה 15 שנה ללא ההיתרים הנדרשים בתחום כביש ארצי, ולפיכך ביצע עבירת תכנון. בית המשפט לעניינים מנהליים אינו משמש כערכאת ערר להחלטות תכנוניות, ולא יחליף את שיקול דעתו שלו בשיקול דעתו של מוסד התכנון, ומתערב רק במקרים של חריגה מסמכות, חוסר תום לב או חוסר סבירות קיצוני. העותרת אינה חולקת על כך שנדרש אישור המועצה הארצית לשימוש חורג, ובית המשפט דוחה את טענותיה כי בקשותיה הקודמות לשימוש חורג נדחו שלא כדין. בית המשפט דוחה גם את הטענה כי החלטת ועדת המשנה הייתה בלתי סבירה, שכן היא התבססה על שיקולים ראויים, לרבות התועלות הסביבתיות, התקדים שנקבע ומשך הזמן שבו פעלה התחנה ללא היתר. זאת ועוד, השקעותיה הכספיות של העותרת בתחנה אינן מצדיקות להכשיר את הפעלתה, במיוחד בהתחשב בכך שהעותרת יצרה מצב זה באמצעות השקעה ללא היתר. גם טענת העותרת כי החלטת ועדת המשנה פגעה בזכותה לטעון נדחית, שכן ניתנה לעותרת הזדמנות מספקת לטעון. העתירה לאישור השימוש החורג נדחית, והעותר חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לכל אחד מהמשיבים.