ת"צ 41303-09-19

תקציר

פסק הדין דוחה את אישורה של תביעה ייצוגית נגד מעסיק בדבר הכללת רכיבי שכר מסוימים בקביעת השכר לצורך הפרשות לפנסיה ולפיצויים. בית המשפט בחן האם קמה למבקש עילת תביעה אישית והאם התקיימו יתר התנאים לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 8 לחוק התובענות הייצוגיות. באשר לטענת המבקשת כי "תוספת השבת" ו"תוספת המשמרת" היו חלק משכרם הקובע, מצא בית המשפט כי תוספות אלה היו מותנות ומשתנות, ולכן, לכאורה, אין לראות בהן חלק מהשכר הרגיל. עוד מצא בית המשפט כי המבקש לא הצליח להוכיח כי הפעולה מעוררת שאלות מהותיות משותפות של עובדה או משפט עם אפשרות סבירה להכרעה לטובת הקבוצה. יתר על כן, היא לא שוכנעה כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך, והדגישה כי תידרש הבהרה עובדתית פרטנית לכל אחד מחברי הקבוצה. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, ולהותיר למבקש אפשרות להמשיך ולברר את תביעתו האישית, תוך פסיקת הוצאות משפט למעסיק המשיבה.