ע"פ 9600/04

תקציר

בתקרית אלימה שאירעה בשנת 1997 בכפר העבודה פוריה, היו ארבעת המערערים מעורבים בוויכוח על החזקה בקרקע חקלאית. הוויכוח הוביל לכך שהמערערים תקפו את הקורבנות, וכתוצאה מכך נגרמו להם חבלות שהצריכו טיפול רפואי. זמן קצר לאחר מכן, שניים מהמערערים נמלטו מהמקום בפזיזות תוך סיכון עוברי אורח ואי ציות להוראות המשטרה. הם הואשמו בסחיטה באיומים, תקיפה בנסיבות מחמירות, חבלה מכוונת ברכב והפרעה לשוטר. המשיב והמערערים הגיעו להסדר טיעון, שכלל מאסר על תנאי וקנס כספי. עם זאת, בית משפט קמא חרג מהתנאים המוסכמים, בנימוק של חוסר העונש והצורך בעשיית צדק. המערערים ערערו על החלטה זו, וטענו כי היה על בית המשפט לכבד את הסדר הטיעון. המשיב תמך בעמדת המערערים. הערעורים התקבלו, שכן בית המשפט הכיר בקיומן של נסיבות חריגות, לרבות עיכוב הגשת כתב האישום, אופיו הבודד של האירוע וקשיים ראייתיים. הסדר הטיעון קוים, והמערערים נידונו למאסר על תנאי ולעבודות שירות, לצד תקופת מבחן. גם הקנסות שהטיל בית משפט קמא נשמרו.