פש"ר 2521-06-10

תקציר

נאמן נכסיו של חייב פושט רגל מבקש מבית המשפט הוראות האם רשאי מינהל מקרקעי ישראל להתנות את העברת זכויותיו של החייב לצד שלישי בהסדר חובות דמי חכירה. החייב ואחיו מבקשים למכור את זכויות החכירה שלהם בנכס אך אינם מסכימים לדרישת רמ"י לשלם את מלוא חובות דמי החכירה שנצברו לפני מתן צו פשיטת הרגל. הנאמן טוען כי דרישת רמ"י מנוגדת לפקודת פשיטת הרגל וכי יש להתייחס לחוב דמי החכירה ככל חוב רגיל אחר, כאשר רשות מקרקעי ישראל מגישה תביעת חוב כמו נושים אחרים. מנגד, טוענת רשות מקרקעי ישראל כי היא אינה נושה רגילה וכי דמי החכירה מהווים תנאי לקיומה של הזכות ומעדיפים אותה על פני נושים אחרים. לאחר ששקל את הטענות, בית המשפט מצדד בנאמן, וקובע כי תנאי מינהל מקרקעי ישראל מפרים את הוראות החוק בדבר חובות עדיפות בהליכי פשיטת רגל. פסק הדין בתיק קודם, פרשת סביחה, אשר נתן לרמ"י קדימות בהליכי הוצאה לפועל, מתייחד בכך שהוא מתנגש עם עקרון פשיטת הרגל של שוויון בין נושים. כמו כן, פסקי דין קודמים בהליכי פירוק תומכים בעמדת הנאמן לפיה על מנהל מקרקעי ישראל לפעול ככל בעל נכס אחר ולהגיש תביעת חוב. בית המשפט קובע כי מנהל מקרקעי ישראל אינו יכול להתנות את העברת הזכויות בתשלום חוב דמי החכירה לפני כינוס הנכסים, למעט החוב שנצבר בתוך 12 חודשים לפני צו הכינוס כמפורט בפקודת פשיטת הרגל. רשות מקרקעי ישראל מתבקשת לספק דרישה מעודכנת לדמי הסכמה ודמי היוון בגין ההעברה בתוך 20 יום. על החייב והנאמן להודיע לרמ"י על הארכת המועד להגשת תביעת חוב בגין יתרת חוב דמי החכירה. ההחלטה מתקבלת ללא הוצאות, ויש למסור העתק לצדדים.