עב"י 59457-03-19

תקציר

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערעור על פסק דין של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בעניין התנהלות רשלנית של עורך דין בשני הליכים משפטיים ובהליכי הוצאה לפועל. בית המשפט לא מצא טעם בטענות המערער המבוססות על שלילת קיומו של דיון הוגן, קבילות ראיות, הגינות פרוצדורלית וענישה מופרזת. בית המשפט אישר את החלטת בית הדין הארצי, שהרשיע את עורך הדין בעבירות משמעת הקשורות לאי ניהולו המשפטי במיומנות והורה על השעיה לשלוש שנים, קנס והוצאות. בית המשפט המחוזי הדגיש את שיקול הדעת הרחב של בתי הדין המשמעתיים ואת ההיקף המצומצם של התערבות הערעור, במיוחד בגלגולו השלישי של פסק הדין. בית המשפט לא מצא כל פגיעה בזכותו של המערער למשפט הוגן ולא סטייה משמעותית בגזר הדין מהמדיניות המקובלת. זאת ועוד, בית הדין דחה את טענת המערער בדבר הגנה מפני צדק וקיבל את ההתחשבות המשפטית בעברו המשמעתי, גם בגין מעשים שבוצעו לאחר האירועים הנדונים. פסק הדין חידד את חשיבות נאמנותו של עורך דין ללקוחות, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים בהתחשב בנסיבות.