ו"ע 43281-10-17

תקציר

עניינו של הערעור בשווי הקרקע שמכרה מליבו למערערת לצורך חישוב מס הרכישה. המחלוקת נסובה סביב השאלה האם הקרקע שנמכרה הייתה מפותחת או לא מפותחת – המערערת טענה את האחרונה, ואילו המשיב טענה את הראשונה. בית המשפט סקר בהרחבה את הפסיקה בנושא הוצאות הפיתוח והגיע למסקנה כי עמדת המשיב אינה סבירה. בית המשפט קבע כי תקדים בית המשפט העליון מצביע בבירור על כך שהמהות הכלכלית האמיתית של העסקה נקבעת על פי סטטוס הפיתוח של הקרקע בעת הסכם המכר, ללא הבחנה בין "החוליה הראשונה" ל"חוליה השנייה" בשרשרת הרכישה. זאת ועוד, דחה בית המשפט את טענת המשיב שלא הכיר בהבחנה בין הוצאות פיתוח לבין הוצאות אחרות הקשורות למימוש זכויות במקרקעין. גם ניסיונו של המשיב לקבוע מדיניות חדשה באמצעות הליך השומה זכה לביקורת, שכן הוא נעדר שקיפות והגינות כלפי הנישום. בסופו של דבר התקבל הערעור, ושומת מס רכישה שהוציא המשיב בוטלה. בית המשפט קיבל את השומה העצמית של המערערת, שכללה את שווי התמורה ששולמה בגין הזכויות במקרקעין ואת שווי עבודות הפיתוח שבוצעו בפועל. המשיב חויב לשאת בהוצאות המערער ובשכר טרחת עורך דין, בסך 30,000 ₪, בתוך 30 יום.