ת"ד 12580/09

תקציר

הנאשם היה מעורב בתאונת אופניים והואשם בהפרת תקנות 21(ג) ו-129(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 בכך שלא נכנע למשאית וגרם לתאונה. הנתבעת טענה כי נהג המשאית אשם, והציגה מספר טענות לתמיכה בהגנתה המשפטית. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התביעה. נקבע כי הודעתו של הנאשם קבילה שכן היא נמסרה באופן חופשי ומרצון, והיעדר אזהרה לפני חקירה לא פסל אותה. השופט קיבל את גרסת התביעה לאירועים, וקבע כי הנאשם אחראי לתאונה. הנאשם הורשע בשני האישומים ונגזר דינו בהתאם. השופט הרשיע את הנאשמת וקבע כי היא לא נכנעה למשאית כנדרש בחוק. ההחלטה התבססה על עדויות בוחן התנועה ונהג המשאית, שסתרו את גרסת הנאשם. השופט העדיף את גרסת התביעה בשל עיתוי הדברים וממצאי הבוחן בזירה. בנוסף, השופט דחה את טענות ההגנה המשפטית של הנאשם, לא מצא ראיות להתנהגות בלתי הולמת של התביעה וציין כי החוק הרלוונטי עדיין תקף ותחול.