ת"א 2224/08

תקציר

החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ הגישה תביעה נגד נתבע לפנותה מדירה בפתח תקווה, בה שהתה מאז מות בעלה לשעבר, מר ממיט, שהיה הדייר החוקי. כמו כן תבעה התובעת מהנתבעת תשלומי שכר דירה בסך 6,275 ₪. הנתבעת טענה שכנגד, וביקשה מבית המשפט להכיר בה כידועה בציבור של מר ממיט ולכן כדיירת ממשיכת. בית המשפט דחה הן את תביעת התובע והן את תביעתה שכנגד של הנתבעת. בקשת הפינוי של התובעת נדחתה משום שלמרות שהנתבע חתם על טופס עזיבה, נמצא כי היא ומר ממיט חזרו לחיות יחד כידועים בציבור לאחר עזיבתה הקצרה לאחר גירושיהם. בית המשפט קיבל את הטענה כי הנתבע, שהיה קשיש, אנאלפבית בעברית ולא דיבר את השפה, לא הבין את ההשלכות של חתימה על טופס העזיבה. יתר על כן, התובע לא ערך חקירה יסודית במהלך הביקורים השנתיים והסתמך על רישומים חלקיים, כך שהראיות לא תמכו בטענה כי הנתבע לא התגורר עם מר ממיט בשלוש השנים שקדמו לפטירתו. באשר לתביעתה שכנגד של הנתבעת, בית המשפט הכיר בה כידועה בציבור של מר ממיט. עם זאת, התביעה שכנגד נדחתה משום שבתו של הנתבע, שהייתה צריכה להתווסף כנתבעת, לא נכללה בתביעה. ההחלטה התקבלה מבלי להורות על הוצאות, ולשני הצדדים הייתה זכות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום.