ת"פ 16020-05-11

תקציר

הנאשם הודה בעבירת סיוע וסיוע לביצוע שוד והורשע במסגרת הסדר טיעון. על פי כתב האישום, הנאשם, יחד עם שותף לא ידוע, שדדו בעל חנות תכשיטים. השותף איים על הקורבן בזמן שהנאשם אסף את התכשיטים הגנובים והניח אותם בשקית. תפקידו של הנאשם עלה מהודאתו שלו ומעדותו של הקורבן. התיק נגדו היה נסיבתי, והסתמך בעיקר על טביעת אצבע בודדת שנמצאה על שקית שהושארה בזירת הפשע. השופט הכיר בחומרת העבירה, והדגיש את הנזק הנפשי והגופני שנגרם לקורבן. בהתחשב בהודאתו של הנאשם באשמה, קיבל השופט את הסדר הטיעון, למרות הקלות, בשל אי ודאות ראייתית. נסיבות ביצוע העבירה ועברו הקודם של הנאשם היוו גורמים מחמירים. עם זאת, השופט התחשב במצבו הכלכלי של הנאשם, נמנע מלהטיל עליו קנס ולאפשר לו לשלם פיצויים בתשלומים לאחר שחרורו. העונש כלל 15 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי חופפים, 15 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 100 אלף שקל לנפגע, אותם ישלם הנאשם בתשלומים חודשיים. השופט הודיע לנאשם על זכותו לערער על גזר הדין בתוך 45 יום.