עב"ל 309/07

תקציר

פסק דין זה של המוסד לביטוח לאומי נ' X בבית המשפט העליון הכריע בערעורו של המוסד לביטוח לאומי (המערער) על פסק דינו של בית המשפט האזורי בבאר שבע, אשר קיבל את תביעתו של X (המשיב) לדמי אבטלה לאחר שהשלים שנת שירות לאומי. המשיבה נישאה בסמוך לתחילת שירותה הלאומי, אך המשיכה לשרת כמתוכנן במשך שנה. לאחר סיום שירותה תבעה דמי אבטלה אך נדחתה על ידי המערער בנימוק שאינה זכאית להיות "מבוטחת" לפי חוק הביטוח הלאומי. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת המשיבה כי מאחר ששירתה למעלה משישה חודשים ונישאה תוך 30 יום מסיום שירותה, יש להיות זכאית לדמי אבטלה. המערערת טענה כי מטרת החוק היא להשוות בין זכויותיהם של מתנדבי שירות לאומי המשרתים שנתיים וחיילות בשירות סדיר לעניין זכויותיהם לדמי אבטלה, ולפיכך מי שמשרתים פחות משנתיים אינם זכאים לאותן הטבות, וכך גם מי שלא נישא בתוך 30 יום מסיום שירותו. דעת הרוב של בית המשפט העליון, השופט עמירם רבינוביץ והשופט יגאל פליטמן, קיבלה את טענת המערערת וקבעה כי מאחר שהמשיבה לא מילאה אחר התנאים שבחוק הביטוח הלאומי, היא אינה זכאית לדמי אבטלה. השופטים הדגישו כי פרשנותו המילולית של החוק עולה בקנה אחד עם תכליתו, וכי על הנישואין להיות הסיבה להפסקת השירות על מנת להיות זכאי להטבות, מה שלא היה המקרה כאן. השופט שמואל צור חלק על כך, וטען כי יש לפרש את החוק כך שיכלול גם את עניינו של המשיב וכי אין להשתמע מהדרישה לקשר סיבתי בין הנישואין לבין סיום השירות. נציג המעסיקים, מר דני בר סלע, חלק אף הוא וטען כי המשיבה עמדה בתנאי החוק וכי פרשנות תכליתית של כוונת המחוקק צריכה לזכות אותה בהטבות.