ב"ל 2695/05
פסק-דין עבודה אזורי נצרת
תקציר
התובעת, שהייתה נשואה למנוח במשך כשלושה עשורים עד לפטירתו, ביקשה לקבל קצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי ("המכון"). הסוגיה המכרעת שהיה על בית המשפט להכריע בה הייתה האם התובעת זכאית להיות "אלמנה" לפי חוק הביטוח הלאומי, בהתחשב בכך שהיא והמנוח לא חיו יחד במשך רוב שנות נישואיהם והיא לא הייתה תלויה בו כלכלית. בית המשפט מצא כי הקשר הנפשי העמוק של התובעת ומסירותה למנוח, יחד עם הבנתה את הצורך שלו לחיות בנפרד, אינם מזכים אותה בקצבת שארים. על פי החוק, על מנת להיחשב "אלמנה", התובעת לא הייתה צריכה להיות פרודה מהמנוח והייתה חייבת להיות תלויה בו כלכלית. מאחר שהתובע והמנוח חיו בנפרד מבחירה והתובע היה עצמאי כלכלית, קבע בית המשפט כי החלטת המכון לדחות את בקשת התובע לקצבת שאירים הייתה מוצדקת. בפסק הדין הודגש כי תכליתו של חוק הביטוח הלאומי היא להעניק הגנה כלכלית למי שתלוי במפרנס שנפטר וכי קצבת השאירים אינה מיועדת כפיצוי על אובדן בן זוג. בהיעדר ראיות לטעות בהחלטת המכון, דחה בית המשפט את התביעה, וקבע כי התובעת אינה זכאית לקצבת שארים.
ב"ל 2695/05 רינה פלדמן נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי (25.2.2007)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.