ת"פ 17760-06-21

תקציר

השופט קבע כי בקשתו של המבקש לפיצויים מאוצר המדינה, לפי סעיף 80(א) לחוק העונשין, לאחר זיכויו, נדחתה. הסעיף מציע שתי עילות להצדקת פיצויים: ראשית, אם אין בסיס לאשמה; ושנית, אם קיימות נסיבות אחרות המצדיקות את מתן פסק הבוררות. העילה הראשונה, המוגבלת למקרים חריגים, לא התקיימה, שכן הראיות שנאספו נגד המבקש טרם הגשת כתב האישום לא היו בלתי סבירות, והחלטת התביעה לא התקבלה בחוסר תום לב, בזדון או ברשלנות רבתי. על אף שהשופט היה מפעיל שיקול דעת שונה, הראיות שהוצגו נגד המבקש, לרבות עדויות העדים וניסיון הבריחה שלו, ביססו סיכוי סביר להרשעה. גם העילה השנייה לא חלה. הגם שהתביעה יכלה לנהל את המשפט טוב יותר, התנהלות מעצרו ומשפטו של המבקש לא הכילה פגמים משמעותיים. המבקש נשפט במהירות וכראוי, ונסיבותיו האישיות, לרבות התנהגותו העבריינית החוזרת ונשנית לאחר הזיכוי, לא הצדיקו פסיקת פיצויים.