ת"א 18773-01-16

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעת נזיקין בעסקת מכר רכב שהשתבשה. התובע, יורם עמרם, תבע את חברת אל.איי מוטורס בע"מ ואת בעליה, יניב ישראל בר, בגין הפרות לכאורה של הסכם המכר, לרבות מסירת רכב תקול ואיחור. הנתבעים טענו מנגד כי אביו של התובע, ולא התובע עצמו, הוא הרוכש, וכי התביעה הייתה צריכה להיות מוגשת עוד בחייו. הם גם טענו כי אין להתעלם מהישות המשפטית של החברה, ובכך למנוע תביעה אישית נגד בר. לאחר היסטוריה פרוצדורלית ארוכה, הכוללת פסקי דין לטובת התובע שבוטלו מאוחר יותר, הגישו הנתבעים בקשת פסילה נגד השופט בשל משוא פנים לכאורה. הבקשה התבססה על התבטאויותיו לכאורה של השופט המעידות על ידע מוקדם על עסקי התובע ומשפחתו, הבעת דעה לגופו של עניין והחלטות פרוצדורליות שאינן לטובת הנתבעים. התובע השיב כי הבקשה חסרת שחר, ומטרתה לעכב עוד יותר את ההליכים. השופט הבהיר את ההקשר והעובדות סביב האירועים הנטענים, וציין כי הבקשה הוגשה בטרם עת ולא נתמכה בראיות. עוד הדגישה השופטת כי הטענות למשוא פנים אינן מדויקות ואינן מבוססות. הבקשה נדחתה, והנתבעים חויבו לשלם לתובע הוצאות בסך 500 ₪. ההחלטה מחזקת את חוסר הצדק בטענות הנתבעים ומדגישה את חוסר משוא הפנים של השופט. פסק דין זה מהווה דחייה של ניסיון הפסילה של הנאשמים ומחזק את הצורך בהכרעה לגופו של עניין.