ב"ש 4697/05

תקציר

המשיב, אילוז, מואשם בייבוא וסחר בסמים מסוכנים. בכתב האישום נטען כי אילוז נחת בנתב"ג כשברשותו כמות גדולה של MDMA ולאחר מכן נפגש עם הנאשמים הנוספים ירון אלימלך ומרדכי סייג, שנעצרו מאוחר יותר באותו לילה בגין העברת הסם לשוטר שהתחזה לקונה סמים. עניינה של התביעה הוא נסיבתי בעיקרו, ונשען על רישומי טלפונים, דוחות מעקב ועדותו של משה זריחאן, שהעביר את הסמים לארץ. אילוז מכחיש כל מעורבות בעסקת הסמים וטוען כי נכח בזירת המעצר בשל פגישה עסקית שאינה קשורה. בית המשפט קובע כי קיימות ראיות לכאורה למעורבותו של אילוז בפשע, ומציין כי הסברו לנוכחותו ולמעשיו בלילה המדובר לוקה בחוסר אמינות. יתר על כן, הראיות מצביעות על כך שתפקידו לא היה שולי אלא מרכזי, מה שמצביע על רמת מסוכנות משמעותית. נוכח חזקת המסוכנות בתיקי סחר בסמים, מורה בית המשפט על מעצרו של אילוז עד תום המשפט. התביעה ביקשה גם לעקל זמנית את נכסיו של אילוז, בהם חשבון בנק ושני כלי רכב הרשומים על שם בתו ואשתו. בית המשפט נעתר לבקשה, בהתחשב בסיכון שהנכסים יתפוגגו או יאבדו אם לא יובטחו. עקרון המידתיות נשמר, שכן בית המשפט סבור כי זהו האמצעי שפגיעתו פחותה להבטחת זמינות הנכסים לחילוט פוטנציאלי בעת הרשעה.