ת"א 735/94

תקציר

מדובר בארבע תביעות נזיקין נגד מדינת ישראל של מספר תובעים שנעצרו והועמדו לדין בגין שוד ורצח, עד לזיכויים. התובעים טוענים כי המדינה, באמצעות הפרקליטות והמשטרה, פעלה ברשלנות שהביאה למעצרם, ומבקשים פיצוי נזיקי. האירוע המדובר התרחש בשנת 1991 כאשר חלפן כספים נרצח ונשדד בדירתו. חקירת המשטרה נמשכה כחודש ללא חשודים והגיעה למבוי סתום. מצב זה השתנה לאחר שטיפ אנונימי הוביל את המשטרה לעצור את שלושת התובעים. במהלך החקירה הודה אחד התובעים, בן עזרא, במעורבותו והפליל את שני התובעים האחרים, וכן מסר פרטים על שותף רביעי. הודאותיו של בן עזרא הובילו להגשת כתב אישום נגד שלושת התובעים. עם זאת, בעוד משפטו של בן עזרא מתנהל, התגלו ראיות חדשות שהצביעו על חשוד אחר, בן ארי. בסופו של דבר זוכו שלושת התובעים, ובן ארי הורשע על סמך גוף ראיות אחר. בית המשפט קבע כי האופן שבו פעלו המשטרה והפרקליטות מראשית התיק ועד לסיומו לא היה כרוך ברשלנות כלשהי. כל פגמים או טעויות שנעשו נמצאו כנובעים מהפעלת שיקול דעת, ורובם נראו כטעויות רק בדיעבד. בית המשפט הדגיש כי יש לבחון את סבירות ההחלטות מנקודת מבטם של מקבלי ההחלטות בעת קבלת ההחלטות, ולא בראייה לאחור. פעולות החקירה שנקטה המשטרה, אף שלא היו מושלמות, נמצאו מספיקות כדי לתת לתובע סביר ציפייה להשיג ראיות לכאורה להרשעה. לפיכך, נדחו טענות הרשלנות של התובעים. עם זאת, נוכח נסיבותיו המיוחדות והמורכבות של המקרה, החליט בית המשפט שלא לחייב את התובעים בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין.