בש"פ 5483/14

תקציר

השופטת בחנה בקפידה את הטיעונים שהציגו הצדדים וכן את הראיות התומכות. לדברי השופט, התביעה הציגה די ראיות לכאורה כדי להוכיח את אשמתו של המערער, וראיות אלה חזקות דיו כדי להצדיק את השארת המערער במעצר עד תום ההליך המשפטי. הראיות כוללות ראיות DNA, תיאור התוקף על ידי הקורבן התואם את חזותו של המערער, מסדר זיהוי של המערער על ידי הקורבן, צילומי מצלמות אבטחה והודעותיו הסותרות של המערער עצמו במשטרה. השופט שקל גם את טענות המערער לחלופת מעצר, כגון מעצר בית, אך בסופו של דבר לא הסכים. השופט הסתמך על הערכת שירות המבחן כי נשקפת למערער סיכון משמעותי לעבירה חוזרת, וציין את חומרת העבירה – אונס קטינה במרחב ציבורי – ואת המסוכנות שהוא מהווה לחברה. השופט הכיר בכמה אי דיוקים קלים בדו"ח שהציגה התביעה, אך לא סבר כי טעויות אלה השפיעו באופן משמעותי על ההמלצה הכוללת או על ההחלטה לעצור את המערער. לפיכך, העתירה למעצר חלופי נדחית.