ע"א 5847/96
פסק-דין עליון
תקציר
הערעור בתיק זה נדחה, כאשר המערערת נדרשה לשאת בהוצאות המשיבים בסך של 10,000 ₪. מספר שופטים, בהם השופטת ט' אור, השופטת א', השופטת מ' חשין, השופטת י' טירקל והשופטת שטרסברג-כהן, הסכימו עמה. הסוגיה המרכזית שנדונה הייתה האם מעלית נחשבת ל"רכב" לפי תיקון מס' 4 לחוק הפיצויים. השופטים הגיעו למסקנה קולקטיבית כי מעלית אינה עונה להגדרה של "רכב מנועי" או "רכב", שכן היא אינה פועלת בשטח לצורך תחבורה יבשתית, ולהבדיל אותה מכלי רכב אחרים כמו רכבות או טרקטורים. בית משפט קמא הסכים והדגיש כי למרות שמעלית ממלאת תנאים טכניים מסוימים של רכב, תנועתה האנכית אינה מתיישבת עם תחבורה יבשתית טיפוסית. הבחנה זו היא קריטית מכיוון שמעליות אינן מהוות סיכון תנועה כמו כלי רכב קונבנציונליים. עוד ציינו השופטים כי בעוד מעלית מובילה אנשים או סחורות בין קומות, היא אינה מזיזה אותם גיאוגרפית כפי שמצופה מכלי רכב. נבחנו מספר גישות פרשניות, ובהן כוונות לשוניות, לוגיות וחקיקתיות, שהובילו להסכמה כי מאפייני מעלית משווים אותה יותר למדרגות נעות – שאינן נכללות בתחומו של החוק – ולא לכלי רכב מוכרים. יתר על כן, השופטים הדגישו כי מעליות אינן כרוכות בסיכוני נהיגה הקשורים בדרך כלל לכלי רכב, שכן תאונות עם מעליות נובעות בדרך כלל מבעיות ייצור או תחזוקה, ולא מתפעול. לפיכך, האחריות והחבויות המיוחסות לכלי רכב על פי החוק אינן חלות על מעליות, המטופלות כמתקני עבודה על פי תקנות שונות. פסק הדין משקף סינתזה הגיונית של פרשנויות אלה, ומאשר את הוצאתן מהגדרת הרכב של החוק.
ע"א 5847/96 חברה ישראלית לקירור והספקה בעמ נ' מחמוד סובח, עליון (29.12.1996)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.