מ"ת 998/09
החלטה מחוזי חיפה
תקציר
לאחר בחינת הראיות שהוצגו בתיק, מוצא השופט כי קיימות די ראיות לכאורה הקושרות את המשיבה למעשים המיוחסים לה בכתב האישום, אולם ספק אם יוכיחו את הכוונה הנדרשת לעבירה העיקרית. הראיות כוללות שלוש אמירות של המתלוננת הקטינה, ששתיים מהן לא היו עקביות, והצהרות של כמה עדי ראייה, שחלקן אף סתרו זו את זו. גם גרסתו של המשיב לאירועים הייתה שונה מזו שמסרו עדי התביעה. בהתחשב בכך שהסתירות והשאלות העולות מן הראיות אינן שוללות את טיבן הליקורי, קובע השופט כי הן מהוות ראיה לכאורה לאשמה ויש לבחון אותן במשפט העיקרי. באשר לטענת ההגנה העצמית שהעלה הסנגור, קובעת השופטת כי יש לבחון טענה זו גם במשפט. השופט מדגיש את חומרת העבירה, הכוללת פצעי דקירה מרובים לקטין, ואת הרשעותיו הקודמות של המשיב בעבירות דומות, אך מכיר בכך שלא תמיד יש צורך בהארכת מעצר עד תום ההליכים במקרים כאלה. לאחר הערכת הנסיבות, מחליטה השופטת כי ניתן למתן את המסוכנות הנשקפת מהמשיבה באמצעות שחרורה להשגחת דודתה ובת דודתה, תוך פיקוח אלקטרוני. ההחלטה גם מחייבת את ההגנה למסור פרטים טכניים על קו הטלפון בבית דודתו של המשיב ומדגישה כי תנאי השחרור, לרבות ביטחונות כספיים, ייקבעו בדיון הבא.
חקיקה מקושרת
מ"ת 998/09 מדינת ישראל נ' ליובוב אבנילובה, מחוזי (7.9.2009)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.