בד"מ 8/17

תקציר

מהמידע שנמסר, נראה כי הכרעת הדין קשורה לדיון משמעתי בעורך דין, המכונה הנמען, שהורשע בשתי עבירות: יצירת קשר עם עד של הצד השני ואי הקפדה על כלל הנראות. ועדת המשמעת של לשכת עורכי הדין קיימה דיון לקביעת העונש ההולם. הוועדה שקלה את הטיעונים שהוצגו הן על ידי בא כוח המתלוננת והן על ידי הנמען. בא כוחה של המתלוננת ביקש עונש חמור, כולל השעיה בפועל, תוך ציון הרשעותיו הקודמות של הנמען בעבירות דומות וחומרת העבירות הנוכחיות, העלולות לפגוע בהליך המשפטי ההוגן. מנגד, ביקשה המקבלת עונש מקל יותר, תוך הדגשת תפקידה כמפרנסת היחידה של משפחתה והבעת חרטה על מעשיה. לאחר עיון בפסיקה הרלוונטית ובהתחשב בנסיבות המקרה, החליטה הוועדה כי העונשים המתאימים הם השעיה על תנאי של ארבעה חודשים, קנס בסך 1,500 ₪ וכיסוי הוצאות הלשכה בסך 2,000 ₪. הוועדה הדגישה את הצורך באמצעי הרתעה וזהירות, במיוחד נוכח העבירה החוזרת, ומכאן מרכיב ההשעיה בגזר הדין. למקבל יש זכות לערער על פסק הדין בפני בית הדין המשמעתי הארצי בתוך 30 יום. יש לציין כי החלטת הוועדה מדגישה כי טענתה של המקבלת כי הבינה את אי תקינות מעשיה עמדה בסתירה להתנהגותה. פסק הדין ניתן שלא בפניו, עם זכות ערעור על ההחלטה.