רע"פ 5258/14
החלטה עליון
תקציר
בפסק דין זה מתייחס בית המשפט לבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר דחה בעבר ערעור על החלטת בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו. מדובר במבקש שהורשע שלא בפניו בשימוש בטלפון נייד ללא דיבורית בזמן נהיגה, בניגוד לחוקי התעבורה. המבקש, שלא התייצב למשפט, נקנס ועמד בפני פסילת רישיון על תנאי. בהמשך טען כי לא קיבל הזמנה לשימוע, טענה שנדחתה על ידי בית המשפט לתעבורה, שקבע כי ההזמנה נשלחה בדואר רשום אך לא נגבה. ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה, שכן בית המשפט לא מצא עיוות דין או טעויות פרוצדורליות המצדיקות משפט חוזר. טענות המבקש התמקדו בעיקר בפגמים לכאורה באישור המסירה, תוך ציטוט שני מקרים משפטיים נוספים, גרוס נ' מדינת ישראל ומור נ' מדינת ישראל, כתקדימים, שלטענתו תומכים בעמדתו. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי מקרים אלה אינם חלים, וציין כי אישור המסירה במקרה זה שונה באופן משמעותי, שכן הוא כלל חותמת "ללא דורש". בית המשפט הדגיש כי בקשות למתן רשות ערעור מתקבלות רק במשורה וחייבות להיות כרוכות בשאלות משפטיות משמעותיות או בעיוות דין פוטנציאלי, שאף אחד מהם לא היה קיים במקרה זה. לפיכך, הבקשה נדחתה, ובכך חוזקה פסיקת הערכאות הנמוכות יותר כמבוססות וצודקות מבחינה פרוצדורלית.
חקיקה מקושרת
רע"פ 5258/14 חיים סמימי נ' מדינת ישראל, עליון (3.8.2014)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.