ת"א 20855-01-10

תקציר

פסק הדין מתייחס לזכויותיהן של 85 משפחות בשכונת חורש בקריית גת במגרשים הסמוכים לביתן. התובעים טענו כי רכשו את הזכויות בכל שטח המגרשים, לרבות החלקים עליהם נבנו בתיהם והשטחים הסמוכים להם. הרוכשים המקוריים מבין התובעים חתמו על הסכמי רכישה עם עמידר, ואילו הרוכשים מיד שנייה רכשו את הזכויות מהרוכשים המקוריים או מחליפיהם. הנתבעים היו רשות מקרקעי ישראל ועמידר, שמכרו את הדירות לרוכשים המקוריים. השופט קבע כי ההסכמים עם עמידר מעניקים זכויות רק לדירות ולקרקע שמתחתיהן, ולא לכל החלקה שעליה נבנו הבתים. לשון ההסכמים, נסיבות כריתתם והתנהלות הצדדים לאורך השנים תמכו כולם בפרשנות זו. עוד קבעה השופטת כי התובעים לא הסירו את נטל ההוכחה ביחס לטענתם כי רכשו זכויות בכל שטח המגרשים, וכי אין די בטענותיהם המבוססות על היתרי בנייה, שימוש לאורך השנים ותשלום דמי היוון כדי לבסס זכויות אלה. השופטת דחתה גם את טענותיהם החלופיות של התובעים, לפיהן יש לראות בהם חברים ברשות בלתי חוזרת לשימוש בקרקע שבמחלוקת, או כי הם זכאים לתחולת הסדר מיטיב לרכישת יתר החלקות בהנחה, כפי שהוחל בשכונות אחרות. רובע חורש לא נכלל בהחלטות הרלוונטיות של מועצת מקרקעי ישראל, והתובעים לא ערערו על החרגתן באותה עת. לאור האמור לעיל, החליטה השופטת לדחות את התביעה. התובעים חויבו לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט בסך 30,000 ₪.