ת"א 44112-02-17

תקציר

התובעים, שהיו רוכשי דירה, תבעו את הנתבע בגין ליקויי בנייה בדירה שנרכשה ועוגמת נפש שנגרמה עקב האיחור במסירת הדירה. בית המשפט בחן טענות רבות לליקויי בנייה שהעלו התובעים, שרובן נמצאו בלתי סבירות וחסרות בסיס. בית המשפט מינה מומחה מטעמו, שחוות דעתו אומצה ברובה על ידי בית המשפט, אם כי נעשו כמה התאמות לאחר שהתובעים חלקו באופן משכנע על חלק מממצאי המומחה. בית המשפט דן גם בטענת התובעים לעוגמת נפש בשל האיחור במסירת הדירה. הנתבעת טענה כי העיכוב נגרם בשל בקשות התובעים לשינויים בעיצוב הדירה ובפעילות הצבאית במהלך תקופת הבנייה. עם זאת, בית המשפט דחה את טענות הנתבעת לאחר שמצא כי הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לטענותיה. בית המשפט קבע כי התובעים זכאים לפיצוי בגין איחור של שישה ימים והורה לנתבעת לשלם לתובעים 5,500 ₪ בגין עוגמת נפש. בהתחשב בטענות המוגזמות והבלתי סבירות של התובעים, כמו גם בעמדתה חסרת הבסיס של הנתבעת לגבי השיהוי, החליט בית המשפט כי כל צד יישא בהוצאותיו הקשורות לליקויי הבנייה. עם זאת, בשל עמדת הנתבעת בדבר איחור המסירה, חויבה הנתבעת לשלם מחצית משכר טרחת התובעים ועוד 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובעים פיצויים בסך 61,000 ₪, צמודים למדד בתוספת ריבית מיום הגשת התביעה, וכן מחצית מאגרות בית המשפט הצמודה למדד ושכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 22.6.2020.