בש"א 343/06

תקציר

בפסק דין זה דן בית המשפט בשתי בקשות. הראשונה, ע"א 677/99, היא מענה לתביעת פיצויים של תובע שנפגע בתאונת דרכים. בית המשפט מינה מספר מומחים רפואיים על מנת להעריך את מצבו של התובע ולקבוע נכות לצמיתות, כמו גם את הקשר הסיבתי שלהם לתאונה. עם זאת, הנתבעים הגישו בקשה לפסול את המומחה לבריאות הנפש, בטענה כי בא כוח התובע סיפק לו מסמכים רפואיים שאינם מותרים על פי תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. מסמכים אלה כללו אישורים רפואיים, מסמכי פיזיותרפיה ומכתב בדבר שיקומו של התובע. עוד טענו הנתבעים כי המומחה ערך את חוות דעתו על סמך מסמכים אלה, מבלי להמתין למסמכים נוספים מהנתבעים, וכי חוות הדעת עצמה פגומה. בית המשפט בחן את המסגרת הנורמטיבית המסדירה את קבילות המסמכים לעיון מומחה ומצא כי התעודות הרפואיות ומסמכי הפיזיותרפיה אמנם הכילו אינדיקציות מסוימות לחוות דעת, אך הם היו מקובלים במידה רבה בכל הנוגע לטיפול הרפואי ולבדיקות של התובע. עוד קבע בית המשפט כי שיקול דעתו של המומחה לא נפגע מהמצאת מסמכים אלה וכי ניתן לטפל בכל פגם באמצעות שאלות הבהרה או חקירה נגדית. באשר למכתב קבע בית המשפט כי אין מקום לעיין במומחה, אך הפקתו לא פגעה בעצמאותו של המומחה. בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות בא כוח התובע בכך שמסר למומחה את המסמכים שבמחלוקת ללא ידיעת הנתבעים, בניגוד לתקנות המומחים. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל ראיה למשוא פנים או חוסר אובייקטיביות מצד המומחה. בסופו של דבר, הבקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה נדחתה. למרות זאת, בית המשפט הורה לתובע לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות עורך דין ושכר טרחת עורך דין, בשל מחדליו ומעשיו של בא כוח התובע. הבקשה השנייה, ע"א 18120/05, ביקשה מינוי מומחה לשיקום, שבית המשפט יקבע במועד מאוחר יותר, תוך מתן שהות לנאשמים שלושה שבועות להשיב. עוד ציין השופט כי בשל חופשת השבתון שלהם, התיק יועבר לשופט אחר.