בר"מ 7114/18

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי במועד הרלוונטי לבחינת הזכאות לפטור מהיטל השבחה – אירוע מס שמקורו בתכנית השבחה. מסקנתו של בית המשפט המחוזי, המבוססת על לשון החוק, מציעה לבחון את הזכאות במועד מאוחר יותר ממועד אישור התכנית. בית המשפט פותח בציון טעותה של פרשנות זו ועובר לדון במועד המתאים. נטען כי נוסח החוק ותכליתו קובעים כי מועד אישור התכנית הוא הקובע. המילה "אחרי", שככל הנראה מתייחסת למועד הבדיקה, מתייחסת למעשה לגודל הדירה הנבחנת. כמו כן, מאחר שההשבחה מעוגנת בתכנית, יש לערוך את הבדיקה רטרואקטיבית למועד תחילתה של התכנית – מועד אישורה. מועד זה מבדיל בין אישור התכנית לבין מועד מימוש הזכויות, כגון הוצאת היתר בנייה. בקבלו את עמדת הוועדה המקומית, קובע בית המשפט כי תכליתו החברתית של הפטור מתממשת בצורה הטובה ביותר כאשר התא המשפחתי מתגורר בדירת מגורים ששטחה עד 140 מ"ר, בין אם הדבר מושג לפני הבנייה ובין לאחריה. טענת המשיבים כי מי שבונה דירה נוספת ובבעלותו דירה אחרת עומדת בסתירה למטרה החברתית של הפטור ומובילה להרחבה מופרזת. אשר על כן, מקבל בית המשפט את הערר, מחזיר על כנו את החלטת ועדת הערר לחייב את המשיבים בהיטל השבחה ופוסק למערער הוצאות בסך 20,000 ₪.