רע"א 34559-05-10

תקציר

פסק הדין מקבל את ערעורו של המבקש, אשר קיבל פטור מאגרת בית משפט על ידי רשם בית משפט השלום בחיפה, ומבטל את פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה אשר צידד בערעור המשיב על ההחלטה. ההיסטוריה הארוכה של ההתדיינות בין המבקש למשיב אינה רלוונטית, למעט ההליך בו תבע המשיב את המבקש, שהוביל לתביעה שכנגד של המבקש בסך 109 מיליון ש"ח ובהמשך לשלילת פטור מתשלום אגרת בית משפט בסך של למעלה מ-2 מיליון ש"ח על ידי בתי המשפט. לאחר מכן פנה המבקש ללשכה לסיוע משפטי, שאישרה את בקשתו לקבלת שירותים וייצוג משפטי, והודיעה לבית המשפט כי הוא פטור מתשלום אגרות. בעוד המשיב ובית משפט קמא טענו כי דחיות קודמות של פטור מאגרה על ידי בתי המשפט צריכות לעמוד, פסק הדין מכיר בכך שאישור הלשכה לסיוע משפטי גורר פטור לפי תקנה 19(7), ובתי המשפט אינם רשאים לבטל אותו. בפסק הדין מודגש כי החלטת הלשכה להעניק סיוע משפטי עברה הליך מנהלי תקין, ואל לבתי המשפט להתערב בהחלטה זו, מה גם שלמדינה לא הייתה התנגדות. כמו כן, פסק הדין מבהיר כי תקנה 19(7) היא פטור סטטוטורי שאינו נתון לשיקול דעת שיפוטי, ומבדיל אותה מתקנה 14(א) המקנה לבתי המשפט את היכולת לפטור צדדים מאגרות. טענות המשיב כי אין להתיר את הערעור שכן הוא גלגול שלישי של אותו מקרה וחסר משמעות נדחות אף הן, כאשר פסק הדין מכיר בזכות הערעור של המבקש על יסוד העיקרון הנדון, והעובדה שהחלטות קודמות התבססו על תקנה אחרת. לבסוף, חויב המשיב לשלם למבקש שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.