עע"מ 7381/15

תקציר

פסק הדין דן במימושה ובהשלכותיה של תמ"א 38, שאושרה לחיזוק מבנים בישראל מפני רעידות אדמה באמצעות מתן תמריצים כלכליים ותכנוניים. בעקבות אזהרות מבקר המדינה על נזקי רעידת אדמה אפשריים עקב מבנים שאינם עומדים בתקנים מחוזקים, התוכנית מבקשת לעודד חיזוק מבנים באמצעות צעדים כגון התרת תוספות בנייה והריסה לצורך בנייה מחדש. למרות המסגרת החוקית המעניקה תמריצים אלה, החלטות ועדת הערר במקרים ספציפיים, כמו דחיית בקשות להיתרים לחיזוק מבנים, חושפות מתח בין האינטרס הציבורי לבין זכויות הקניין של הפרט. התערבותו של בית משפט קמא נמצאה בלתי ראויה, שכן החלטות הוועדה התבססו על היתכנות ונחיצות של תמריצים כלכליים להבטחת כדאיות פרויקטי הבנייה. יתר על כן, נבדלו בין הצעות קנייניות לעומת תכנוניות, כאשר מוסדות התכנון נדרשו לשקול בכובד ראש כל חלופה בת קיימא לחיזוק מבנים. פסק הדין מסתיים בהנחיה לעיון חוזר של ועדת הערר, תוך הדגשת העדיפות הלאומית של חיזוק מבנים תוך איזון בין האינטרסים האישיים והקהילתיים.