תה"ג 32196-01-11

תקציר

בית המשפט קיבל בקשות מבא כוח המבקש להורות ליועץ המשפטי לממשלה – המשיב – להמציא מספר קטגוריות של מסמכים הקשורים לבקשת ההסגרה מבוסניה והרצגובינה. הקטגוריה הראשונה נוגעת להתכתבויות בין ישראל לרשויות בבוסניה והרצגובינה בנוגע להליך הסגרתו של המבקש, המבוקש למשפט בבית הדין לפשעי מלחמה בסרייבו בגין מעורבותו לכאורה בפשע רצח העם במהלך מעשי הטבח בשנת 1995. בא כוח המבקש טוען כי מסמכים אלה נחוצים כדי לוודא האם המשיב יזכה להליך הוגן ולתנאי מעצר הוגנים בבוסניה והרצגובינה. הקטגוריה השנייה כוללת מסמכים שנאספו על ידי הרשויות בבוסניה ובית הדין הבינלאומי לצדק בנוגע לחקירתו של המבקש ולעדותו בשנת 2005. בא כוח המבקש טוען כי מסמכים אלה נדרשים כדי להוכיח כי המבקש קיבל הבטחות מהחוקרים כי לא יועמד לדין בגין הטבח בחוות ברנייבו. הקטגוריה השלישית כוללת התכתבויות פנימיות, הערכות מקצועיות וחוות דעת של משרד המשפטים בנוגע לבקשת ההסגרה, הצהרות עדים ומסמכים אחרים הקשורים במישרין או בעקיפין למבקש ממשפטם של נאשמים אחרים באותו טבח. לבסוף, מבקש בא כוח המבקש לקבל רשימה של כל החומר שנאסף על ידי המשיב בקשר לדרישת ההסגרה. בית המשפט, לאחר שיקול דעת מעמיק, קובע כי המבקש לא ייהנה מעיון במרבית המסמכים המבוקשים. ההתכתבויות עם הרשויות בבוסניה נוגעות ברובן לעניינים פרוצדורליים ואינן מכילות מידע שיכול למנוע הסגרה או לתמוך בטענות המבקש. בית המשפט מדגיש את חשיבותה של זכות העיון בהליכי הסגרה, אך מציין כי אין לקבל בקשות לחשיפת חומרי חקירה ללא הבחנה, במיוחד כאשר הן נוגעות לתקשורת פנימית ועלולות לפגוע בתפקודה התקין של הפרקליטות. המבקש לא סיפק תשתית מספקת להאמין כי המסמכים המבוקשים יכולים לבסס את טענותיו או לסייע להגנתו. לפיכך, בית המשפט מגיע למסקנה כי יש לחשוף רק את הראיות שצורפו לבקשת ההסגרה עצמה, והבקשה להמצאת מסמכים נוספים נדחית.