ת"א 18121-04-22

תקציר

בית המשפט דחה בקשה לסעד זמני שביקש מבקש שטען כי התקשר בהסכם מחייב בעל פה עם מוכרים לרכישת חברה. בית המשפט מצא כי סיכויי הצלחתה של עילת התביעה של המבקש אינם גבוהים, שכן הראיות מצביעות על כך שהמשא ומתן בין הצדדים לא היה שלם וכי אין סופיות או ודאות בהסכם הנטען. המבקשת לא עמדה בתנאים למתן סעד זמני, שכן מאזן הנוחות נטה לטובת המוכרים והמשיבים האחרים. המפתח לכך היה הנזק המשמעותי שהענקת הבקשה תגרום למוכרים, לרוכש החברה ולחברה עצמה, בעוד שמטרותיו הפילנתרופיות של המבקש לא היו מספיקות כדי להצדיק פגיעה כזו. גם הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, שכן המבקש לא גילה את כל מסמכי המשא ומתן והסתיר התכתבויות רלוונטיות. משכך, חויב המבקש לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.