עתפ"ב 29837-05-24

תקציר

השופט מפרט באריכות מדוע יש לדחות את הערעור. ראשית, השופט מציין כי המערער טועה בטענתו כי שגה בית משפט קמא טעות עובדתית בהניח כי הורשע גם בבניית מבנה ללא היתר בהליכים קודמים – הוא הורשע רק בשימוש בלתי חוקי. עם זאת, השופט מדגיש כי טעות זו אינה מיטיבה עם המערער. לאחר מכן עובר השופט לטענתו העיקרית של המערער, לפיה המשיב לא הוכיח כי הבנייה בוצעה ללא היתר כדין. השופט מציין כי במשפט הקודם הודה המערער כי הבנייה בוצעה ללא היתר, והעביר את נטל ההוכחה אל המערער, שלא עמד בו. יתר על כן, השופט מוצא כי המשיב הוכיח די הצורך כי הבניין נבנה ללא היתר, תוך שהוא מפנה להודאתו של המערער עצמו במשפט הקודם, כמו גם לראיות נוספות לרבות תרשים היתר בנייה רשמי משנת 1994 שלא כלל את הבניין שבמחלוקת, ועדותו של מפקח. השופטת דוחה גם את טענות המערער בדבר חוקיות כתב האישום ואי זימונו לחקירה, אינה מוצאת כל הצדקה לטענות אלה ומדגישה כי חלה על המערער חובה חד משמעית לקיים צו בית משפט לאיטום המבנה. לבסוף, מגיע השופט למסקנה כי יש לדחות את הערעור, שכן טענות המערער אינן משכנעות, ועל פסק דינו של בית משפט קמא, שהרשיע את המערער בעבירות המיוחסות לו.