בע"מ 8793/13

תקציר

פסק הדין מאפשר לערער על החלטת בית המשפט לענייני משפחה הדוחה את בקשת המבקש לחקור עד מומחה. בית המשפט לענייני משפחה שיבח את מאמציו לפייס בין הצדדים המסוכסכים – אם ובנותיה המעורבות בסכסוך ירושה – אך למרבה הצער, ניסיונות אלה לא הצליחו לפתור את הסכסוך המשפטי. בעוד שבקשת המבקש לעיין במומחה הוגשה באיחור ניכר, המשיבים לא הציגו כל נימוק משכנע מדוע יש לדחות את הבקשה לגופה. ההחלטה לדחות את הבקשה התבססה אך ורק על השיהוי, מבלי להתחשב בגורמים רלוונטיים אחרים. בית המשפט הכיר בכך שהחמצת המועד היא ברירת מחדל ולא חזקה חלוטה, ובמקרה זה, אי שקילת מכלול השיקולים הובילה לפגיעה בלתי מוצדקת בזכויותיו של המבקש. מהות הסכסוך, משמעותו לצדדים והיעדר פגיעה פרוצדורלית במשיבים גברו על השיקול של עמידה במועדים. זאת ועוד, אופיו הבלתי פורמלי של ההליך והעובדה שהבקשה הוגשה חודשים לפני הדיון הראשון תמכו בעמדת המבקש. בפסק הדין הודגש כי על בתי המשפט לעודד מינוי מומחים מוסכמים ולאפשר את חקירתם כדי להבטיח בחינה יסודית של מסקנותיהם. באשר לטענת המשיבים כי צו בית המשפט מונע ערעור זה, קבע השופט כי הצו חל על עניינים טכניים ואינו מכסה את ההחלטה הנוכחית בעניין זימון עדים. לפיכך התקבל הערעור, ואפשר למבקשת לזמן את המומחה לחקירה, אם כי המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ₪ בשל חסרונותיה הפרוצדורליים.