עפ"ת 63300-02-20

תקציר

הערעור מערער על פסק הדין של זיכוי במקרה של חשד לנהיגה בשכרות. המשיב נעצר והתבקש לעבור בדיקת נשיפה, אשר הצביעה על הימצאות אלכוהול. לאחר מכן עבר המשיב בדיקת ינשוף, המחייבת מסירת דגימת אוויר שנשף מהפה. המשיב עשה מספר ניסיונות כושלים לנשוף לתוך המכשיר. כתוצאה מכך, המכשיר לא הניב תוצאות. המשיב טען כי הוא סובל ממצב רפואי הפוגע ביכולתו לנשוף במידה מספקת. בית משפט קמא זיכה את המשיב מחמת הספק הסביר, קיבל את טענתו בדבר מצבו הרפואי ולא מצא ראיות מספיקות למסקנה כי סירב להיבדק. עם זאת, ערכאת הערעור לא הסכימה. בית המשפט קבע כי ניסיונותיו הכושלים של המשיב לתת דגימת נשיפה מעידים על חוסר שיתוף פעולה וסירוב, במיוחד נוכח הראיות הנוספות המצביעות על כך שצרך אלכוהול. בית המשפט הדגיש כי אין להעביר את נטל ההוכחה אל התביעה למרות החזקה המשפטית. זאת ועוד, הימנעותו של המשיב מלציין בפני השוטרים שהיו במקום את מצבו הרפואי החלישה את הגנתו. משכך, התקבל הערעור, בוטל פסק הדין של הזיכוי, והמשיב הורשע בנהיגה בשכרות. העניין הועבר לבית משפט קמא לצורך מתן גזר הדין.