רע"פ 5315/08

תקציר

המבקש הורשע בעבירה על חוק התכנון והבנייה בכך שבנה תוספת למבנה קיים בעיר העתיקה בירושלים ללא היתרים מתאימים. לאחר שהודה בעבירות, נגזר על המבקש על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים לשלם קנס, להתחייב להימנע מהפרות נוספות ולהרוס את הבנייה הבלתי חוקית בתוך שנה. המבקש ביקש שוב ושוב וקיבל ארכות לצו ההריסה, בתקווה להכשיר את הבנייה באמצעות היתר תכנון בדיעבד. אולם בסופו של דבר דחה בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים את הבקשה, והחלטה זו אושרה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט העליון, שדחה אף הוא את הערעור, והסכים עם הערכאות הנמוכות יותר כי הבנייה הבלתי חוקית אינה עולה בקנה אחד עם המשמעות התכנונית וההיסטורית של האזור. טענות המבקש בדבר עיכובים בהליך היתר הבנייה בשל רשלנותו הנטענת של המשיב נדחו, שכן הסיכויים לאישור הבנייה במתכונתה הנוכחית קלושים. בית המשפט העליון הדגיש כי ערעורים חוזרים ונשנים אינם מעודדים בדרך כלל וכי המקרה אינו מעורר שאלות משפטיות משמעותיות המצדיקות הארכות נוספות. פסק הדין, שניתן ב-18 ביוני 2008, אישר מחדש את צו ההריסה ודחה את בקשת רשות הערעור.