עת"מ 9062-09-14

תקציר

העותרים במקרה זה ביקשו לערער על תכנית לאיחוד וחלוקת קרקעות במושב גבעת שמואל. הם טענו כי התוכנית אינה חוקית, וביקשו להכיר בבתיהם כבנייה חוקית ישנה, הזכאית לזכויות גם בכל הנוגע לבנייה ללא היתר. עוד טענו כי הליך איחוד וחלוקת הקרקע נעשה ממניעים זרים, וכי הרשות המקומית נתנה עדיפות לשותפים אחרים בתוכנית. עם זאת, השופט מצא כי החלטות הוועדה המקומית וועדת הערר היו סבירות ומבוססות על שיקולים מקצועיים, ולכן לא ניתן להתערב בהן. תקן 15, המנחה שמאים בהליכי איחוד וחלוקה, נמצא כהחלטה סבירה וראויה, ובית המשפט לא מצא סיבה לסטות מהוראותיו. השופט הסכים גם עם קביעת הוועדות כי בתי העותרים היו בנייה בלתי חוקית, וכי נטל ההוכחה לחוקיות המבנה מוטל על התובע, שהעותרים לא הצליחו לעמוד בו. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי לא ניתן להתייחס לטענות העותרים בדבר צמצום זכויותיהם בשל הסכמי שיתוף לא רשומים, ופיצוי בגין פינוי מסיגי גבול, שכן הן לא הועלו במהלך דיוני הערעור. השופט ציין גם את חוסר הניקיון של העותרים בהגשת העתירה, תוך שימת דגש על פרטים שהוסתרו או הוצגו באופן מטעה. בסיכומו של דבר, העתירה נדחתה, והעותרים נדרשו לשלם את שכר טרחת עורכי הדין של המשיבים.