ב"ל 28647-01-20

תקציר

טענת המערערים בדבר נכותם הנפשית נדחתה משום שהוועדה ערכה הערכה פסיכיאטרית יסודית, שהייתה שונה מחוות דעתו של המומחה מטעם המערער, ד"ר גרינברג. ממצאי הבדיקה של הוועדה פורטו בפרוטוקול והיוו נימוק מספק. הם גם סקרו את חוות הדעת של ד"ר גרינברג וסיפקו ניתוח ברור ודיון בנתונים שהציגה. אשר לטענת הנכות האורתופדית של המערערת, קיבל בית המשפט את טענת המשיב כי הוועדה ערכה בדיקה קלינית משלה ולא נדרשה לערוך בדיקה השוואתית אל מול ממצאיו של המומחה מטעם המערערת, ד"ר קרת. לא הייתה חובה חוקית שהוועדה תערוך בדיקות באופן המבוקש על ידי המערער, ומאחר שלא מצאה הגבלה בתנועות עמוד השדרה, היעדר טווחי תנועה מוגדרים בממצאי הוועדה לא היה טעות משפטית. החלטת הוועדה התבססה על ריבוי בדיקות ובדיקות, ודי היה בה כדי להסביר את אי הסכמתה לחוות דעתו של ד"ר קרת. יתר על כן, הוועדה לא שללה קשר סיבתי בין כאבי הגב של המערער לבין עבודתם, אך הגיעה למסקנה כי אין נכות אורתופדית. לבסוף, הימנעותה של הוועדה מהתייחסות מפורשת לתוצאת בדיקה מסוימת לא הייתה טעות, שכן היא התייחסה לבדיקה המדוברת וסיפקה ממצאים מפורטים. ככלל, הערר נדחה, והחלטת הוועדה התקבלה.