ת"צ 7050-03-23

תקציר

## ניתוח משפטי של משיכת תובענה ייצוגית וקביעת שכר טרחה ניתוח זה בוחן את החלטת בית המשפט בעניין בקשת תובע לסגת מתביעה ייצוגית, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים המופיעים בטקסט המצורף. **1. אישור ההסתלקות והצדקה לאי מינוי תובע חלופי:** * **עיקרון משפטי:** סעיף 16(ד)(1) לחוק ותקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, קובעים מנגנונים למינוי תובע חלופי או להודעה ליועץ המשפטי לממשלה על הסתלקות התובע. * **חידוש/יישום משפטי:** בית המשפט, בפסקה 15, מדגים גישה חדשנית להפעלת שיקול דעתו על פי תקנות אלה. במקום להקפיד על דרישות ההודעה הפרוצדורלית, בית המשפט נתן עדיפות להערכה פרגמטית של התועלת של ההליך. ההחלטה שלא למנות תובע חלופי או להודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה התבססה על הגורמים המרכזיים הבאים: * **עמדת הרגולטור:** עמדת הרגולטור הצביעה על כך שנושאי הליבה מטופלים. * **תיקון לחוזר:** תיקון צפוי לחוזר רלוונטי הצביע על כך שהסוגיות שהועלו בתובענה הייצוגית נפתרות או ייפתרו באמצעים רגולטוריים. * **התחייבויות המשיב:** התחייבויות המשיב בנוגע לתשלום שכר טרחת שמאי פרטי בתביעות רכב רכוש, כפי שהן משתקפות באתרי האינטרנט שלהם, התייחסו לחשש המהותי של הקבוצה. * **תכלית ההמשך:** בית המשפט קבע כי המשך ההליכים לא ישרת מטרה נוספת בהתחשב בגורמים לעיל, ובכך נמנע התדיינות מיותרת. * **אופי ההסתלקות:** בית המשפט הכיר בכך שאישור ההסתלקות הוא פעולה שיפוטית שאינה יוצרת חובות משפטיות חדשות לתובע אלא הכירה בהפסקת התיק, שתירשם בפנקס התובענות הייצוגיות. **2. שכר ושכר טרחה לתובע ולעורך דין:** * **עיקרון משפטי:** סעיף 16(א) לחוק מסדיר את התגמול לתובע שחזר בו, ודורש אישור בית משפט לכל טובת הנאה שהתקבלה מהנתבע. תיקון 10 לחוק מחייב את בית המשפט לשקול (א) האם התביעה הוכיחה עילת תביעה *לכאורה*, ו-(ב) את ההטבה הניתנת לחברי הקבוצה. המקרה של *ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי יעילות בע"מ נ' סונול בע"מ* מצוטט כתקדים. * **חידוש/יישום משפטי:** יישום עקרונות אלה על ידי בית המשפט בסעיף 16 מדגיש גישה פונקציונלית להערכת התועלת: * **עילת תביעה לכאורה:** בית המשפט מצא בסיס ראייתי לעילת תביעה *לכאורה*. באופן מכריע, הצהרותיו הבאות של המשיב להבהיר סוגיות ולטפל בהתנגדויות נתפסו כראיה לכך שהבקשה *כבר השיגה את מטרתה*. * **תועלת לקבוצה:** בית המשפט השווה במפורש את פעולותיו והתחייבויותיו של המשיב לאחר הגשת הבקשה לתועלת מוחשית לחברי הקבוצה. הדבר מדגים את ההבנה כי תובענות ייצוגיות יכולות להשיג את מטרותיהן גם ללא אישור מלא ופסק דין פורמלי, באמצעות אפקט הזרז של ההתדיינות עצמה. * **סבירות התגמול:** בית המשפט מצא את התגמול והעמלות המבוקשים הולמים בהתחשב בזמן ובמשאבים שהושקעו על ידי המבקש ועורך הדין, והתוצאה המיטיבה שהושגה עבור הקבוצה. לוח התשלומים, כאשר חלקו נדחה עד לאישור התחייבויות המשיב ואישור בית המשפט, משקף גישה זהירה להבטחת עמידה מלאה. **3. פטור מאגרות:** * **עקרון משפטי:** תקנה 7א(א)(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 ("תקנות האגרות") מסדירה אגרות בית משפט בתובענות ייצוגיות. בדרך כלל הוא מחייב את התובע לשלם את החלק השני של האגרה בעת המשיכה, אך מאפשר לבית המשפט שיקול דעת להורות למשיב לשלם אותו או לפטור את המבקש מ"טעמים מיוחדים". * **חדשנות משפטית/הבחנה:** פסקאות 17 ו-18 מציגות את הפרשנות המחמירה של בית המשפט ל"סיבות מיוחדות" לפטור מאגרה. * **הבחנה מסדר הדין האזרחי הכללי:** בית המשפט, בהסתמכו על *ע"א (ת"א) 35104-04-20 סגל ואח' נ' אגודה שיתופית מרכזית לביטוח חקלאי בע"מ* ו*ת"א (ת"א) 46331-03-19 הילה דניאל נ' סלקום ישראל בע"מ*, מדגיש כי הגעה להסדר פשרה בשלב מוקדם בתביעה כספית רגילה, תוך שהיא עשויה להוביל להשבת שכר טרחה לפי תקנה 6 לתקנות האגרות, אינו מהווה באופן אוטומטי "סיבה מיוחדת" לפטור בתובענות ייצוגיות. * **כוונת החקיקה:** נימוקי בית המשפט מדגישים כי יש לפרש "טעמים מיוחדים" באופן מצמצם כדי למנוע מהחריג לפגוע בתכלית תקנות האגרה. היעדר הוראה מפורשת בתקנות תובענות ייצוגיות לפטורים כאלה, בדומה לאלה בליטיגציה אזרחית כללית, מצביע על בחירה חקיקתית מכוונת שבית המשפט מכבד. * **תוצאה פרגמטית:** למרות הסירוב להעניק פטור פורמלי, החלטת בית המשפט בפסקה 19, המבוססת על הסכמת הצדדים, עדיין הבטיחה כי המשיב יישא בחלק השני של אגרת בית המשפט, וכן ישפה את המבקש בגין החלק הראשון. תוצאה זו משיגה הקלה כלכלית דומה למבקש תוך הקפדה על הפרשנות המחמירה של "סיבות מיוחדות". **מסקנה:** החלטת בית המשפט מדגימה גישה מאוזנת, תוך מתן עדיפות לתוצאות מהותיות והתועלת האמיתית המוענקת לחברי הקבוצה על פני הקפדה נוקשה על פורמליות פרוצדורליות כאשר דבקות כזו תהיה חסרת תכלית. החידושים המשפטיים נעוצים בהערכה הפרגמטית של בית המשפט את התועלת של התובענה הייצוגית, בהגדרת "תועלת" לקבוצה ככוללת השפעות קטליזטור, ובפרשנותו המחמירה והתכליתית ל"טעמים מיוחדים" לפטור מתשלום שכר טרחה בתובענות ייצוגיות. הצו הסופי מבטיח כי המשיב יישא בנטל הכספי של שכר הטרחה, ומשקף את העיקרון לפיו כאשר תובענה ייצוגית משיגה את מטרתה באמצעות פעולות המשיב, העלות לא צריכה ליפול על המבקש או על בא כוחו.