ת"א 42349-09-20

תקציר

בית המשפט מצא כי פרסום הנתבעת, אשר השמיץ את התובעים, מוגן לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע כפי שנעשה במסגרת הליך משפטי. ההגנה המוחלטת שמקנה סעיף זה חלה על כל שלבי ההליך המשפטי, לרבות צעדים הננקטים טרם פתיחת הליך, כגון מכתבי התראה. זאת ועוד, הפרסום המדובר לא גרם נזק ממשי לתובעים, שכן הוא לא השפיע על תוצאות הליך המכרז. עוד קבע בית המשפט כי הנתבע פעל בתום לב וזכאי להגנות שמקנה סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע. בנוסף, השופטת ציינה כי מאחר שהפרסום מוגן על ידי החוק, תביעת נזיקין המבוססת על רשלנות לא תחול במקרה זה. לפיכך, תביעת לשון הרע שהגישו התובעים נדחתה. למרות שבית המשפט פסק לטובת הנתבעת, הוא בחר שלא לפסוק הוצאות.