ת"א 40194-06-21

תקציר

הנתבע והתובע היו חברים בסיעה פוליטית מאוחדת. הם הסכימו לחלק את תקופת הכהונה לאחר הבחירות. ההסכם הראשון הושג בספטמבר 2018, לפיו הנאשם יכהן כחבר מועצה במשך שנתיים ולאחר מכן יעביר את מקומו ליונס חוג'יראת, שהיה מספר שתיים ברשימה. ההסכם לא כובד ובאוקטובר 2020 הושג הסכם שני, לפיו הנתבע יכהן עד סוף אפריל 2021 ואז יעביר את מקומו לתובע. הנתבעת לא כיבדה גם את ההסכם השני והמשיכה לכהן מעבר למועד המוסכם. לאחר מכן תבע התובע את הנתבע בדרישה כי בית המשפט יורה לנתבע להתפטר. בית המשפט דן בתיק וקבע כי הנתבע אכן חתם על ההסכמים והתכוון לכבדם בעת חתימתם. ההסכמים פורסמו גם לציבור. טענת הנתבעת כי ההסכמים אינם מחייבים בהיותם הסכמים פוליטיים ואינם עומדים בדרישות הדין להסכמים אלה נדחתה. בית המשפט מצא כי ההסכמים נועדו ליצור התחייבויות משפטיות ולכן הם כפופים לדיני חוזים רגילים. עם זאת, בית המשפט נרתע מלהורות לנאשם להתפטר, נוכח הפסיקות העקביות במקרים דומים, מהן עולה כי בתי המשפט אינם מורים בדרך כלל על אכיפת הסכמים פוליטיים. לפיכך, נדחתה בקשת התובעת למתן צו מניעה אופרטיבי שיחייב את הנתבע להתפטר. עם זאת, טענותיו העובדתיות של התובע התקבלו, והנתבע חויב לשלם את הוצאות התובע, לרבות שכר טרחת עורך דין והוצאות עדים.