ת"א 35751-01-10

תקציר

התיק סובב סביב תובע שנפגע בתאונת עבודה והגיש תביעה נגד התאגיד המנהל של מאגר ביטוח רכב חובה, בדרישה לפיצוי בגין נזקים. השאלות העיקריות שעמדו להכרעה היו נכותו הרפואית והתפקודית של התובע, הנזקים הנובעים מכך וכל ניכוי מסך הנזקים שנפסקו. לגבי הנכות הרפואית מינה בית המשפט מספר מומחים לבדיקת התובע. מממצאיהם נקבעה נכות של 5% בגין כאבי ראש וסחרחורות, ונכות של 10% בגין שינויים בבסיס מפרק האגודל, בסך הכל נכות רפואית בשיעור של 14.5%. באשר לנכות תפקודית, בית המשפט הכיר במגבלותיו של התובע בביצוע עבודתו כמכונאי, ובפרט בידיו, אשר השפיעו על יכולתו להשתכר. בית המשפט העריך את הנכות התפקודית בשיעור של 15%, בהתחשב בהשפעות המשולבות של שלוש המגבלות. בבואו לקבוע את נזקיו של התובע, בחן בית המשפט את רישומי השכר של התובע והשווה אותם לאלה של שותפיו. הכנסתו של התובע ירדה בשנים שלאחר התאונה, אך בסופו של דבר הדביקה את משכורות שותפיו עד שנת 2017. בית המשפט קיבל את הסברו של התובע להפחתת השכר הראשונית, שנבעה מתפקודו המוגבל לאחר התאונה. עם זאת, בית המשפט התאים את הפיצוי בהתאם. בית המשפט פסק לתובע 28,811 ₪ בגין כאב וסבל והפסדי הכנסה בעבר, בסך כולל של 318,184 ₪ לאחר חישוב הניכויים המתאימים. בגין הכנסות עתידיות והפסדי פנסיה, פסק בית המשפט פיצוי גלובלי בסך 200,000 ₪, בהתחשב בגיל התובע ובשנות העבודה שנותרו. פיצוי נוסף נפסק עבור עזרה לזולת בעבר ובעתיד, וכן הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, מה שמביא את סך הפיצוי בגין נזקים ל-538,184 ₪. עם זאת, בית המשפט גם קבע כי יש לנכות מהפיצויים שנפסקו. התובע התעכב בהגשת בקשתו לקביעת נכות, וכתוצאה מכך קיבל מענק נכות מופחת מהמוסד לביטוח לאומי. בית המשפט קבע כי אכן יש לנכות את פיצויו של התובע בהפרש המענק שיכול היה לקבל אילו הגיש בקשה במועד. לאחר חישוב הניכויים, הגיע בית המשפט לפיצוי סופי בסך 296,863 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות נוספות, שישולמו על ידי הנתבע בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. לתובע ניתנה הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.