תאד"מ 1335-10-22

תקציר

התיק נסוב סביב חובות הארנונה והשכירות שהותירה פרו-היל פתרונות בע"מ שלא שולמו, והאם הנתבע, שלא היה הבעלים הרשום או בעל המניות, היה הבעלים בפועל, בעל השליטה או מקבל החלטות משמעותי בחברה, ובכך הפך אותו לאחראי לחובותיה. התובע, המייצג את עיריית תל אביב, טען כי הנתבע הוא בעל השליטה ולכן אחראי אישית לחובות החברה, או לחילופין, כי יש להטיל עליו אחריות כנושא משרה או מנהל בפועל. השופט בחן ביסודיות את הראיות והעדויות שהוצגו. נמצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות להוכחת היותו של הנתבע הבעלים או בעל השליטה בפועל בחברת פרו-היל פתרונות בע"מ. הרישום במרשם החברות, המציין אדם אחר כבעלים, יוצר חזקת תקינות, והתובע לא הציג ראיות משכנעות לסתור זאת. יתר על כן, השופט לא השתכנע כי הנתבע, גם אם היה מעורב בניהול החברה, פעל במרמה או שלא כדין, או הפר את חובות הנאמנות שלו, במיוחד בהתחשב בטענתו כי מילא אחר הוראות מקבלי ההחלטות האמיתיים. מעשיו של הנאשם, כגון חתימה על מסמכים ותשלום הוצאות, העידו יותר על היותו "שליח" או שכיר, ולא על מקבל ההחלטות העיקרי. בנוסף, ציין השופט כי קריסת החברה וצבירת החובות לא נבעו אך ורק ממעשיו של הנתבע או היעדרם. התובע לא הוכיח כי הנתבע היה מודע למצב הכלכלי או כי התרשל באופן חמור במילוי תפקידו. השופט מצא את עדותו של הנתבע כי היה עובד זוטר במצוקה כלכלית כאמינה. בסופו של דבר, התביעה נדחתה. התובע חויב לשאת בהוצאות הנתבעת, בסך של 3,500 ₪, בשל היעדר ראיות מספיקות שהוצגו ואי הוכחת חבות הנתבעת לחובותיה של חברת פרו-היל פתרונות בע"מ.