ע"פ 1108/04

תקציר

הנאשם הורשע בכל סעיפי האישום המפורטים בכתב האישום בשורה של עבירות הקשורות להחזקת סמים והתנגדות למעצר. סעיפי האישום כללו חבלה בכוונה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, שיבוש מהלכי משפט, הפרת הוראת חוק ושימוש ברכב לביצוע עבירה. השאלה המרכזית הייתה האם הייתה לנאשם כוונה ספציפית לפגוע בשוטרים במהלך ניסיונו להתחמק ממעצר, כנדרש בסעיף 329 לחוק העונשין, או שמא התכוון רק להימלט ממעצר. בית המשפט קבע כי התביעה הביאה ראיות מספיקות לכך שמעשיו של הנאשם העידו על כוונה ברורה להתחמק ממעצר, וכי נהיגתו הפזיזה גרמה לפציעתם של שוטרים. השופט קבע כי דרישת הכוונה הספציפית לפי סעיף 329 התקיימה בשלב הראשון של העבירה, דהיינו הניסיון להתחמק ממעצר, וכי התנהגותו של הנאשם היוותה מחשבה פלילית כהגדרתה בסעיף 20 לחוק העונשין. בנוסף, קבע השופט כי רכבו של הנאשם שימש כנשק התקפי ובמעשיו נשקפת סכנה משמעותית לפגיעה באחרים. משכך, הרשיע בית המשפט את הנאשם בכל סעיפי האישום, לרבות בעבירות לפי סעיף 329(א)(1) ו-(2) לחוק העונשין.