בר"ע 71502-11-18

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **נושא פסק הדין:** בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לדחות בקשה להזמנת מתורגמן לשפה הערבית לדיון קדם משפט. **השתלשלות ההליך:** 1. המבקש עתר לבית הדין האזורי לקבלת מתורגמן לשפה הערבית לדיון קדם משפט. 2. בית הדין האזורי דחה את בקשתו. 3. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. 4. בבקשת רשות הערעור, המבקש העלה טענות שלא הועלו בערכאה הדיונית (בית הדין האזורי). 5. בית הדין הארצי, בהחלטתו מיום 18.3.2019, הציע לצדדים הסדר דיוני לפיו הבקשה תוחזר לבית הדין האזורי לשמיעת הטענות החדשות, וכן נתבקשו הצדדים להסכים למתן פסק דין על יסוד תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. 6. המבקש הסכים להסדר. יתר הצדדים לא הגישו עמדה, ולפיכך נחשבו כמסכימים. **החלטת בית הדין הארצי:** * **קבלת בקשת רשות הערעור ודיון בה כבערעור:** בית הדין הארצי החליט לקבל את בקשת רשות הערעור ולדון בה כבערעור, בהתאם לתקנה 82 לתקנות. תקנה זו מאפשרת לבית הדין לדון בבקשת רשות ערעור כבערעור גופו, אם מצא לנכון לעשות כן, בדרך כלל בהסכמת הצדדים או כאשר הדבר נראה לו נכון בנסיבות העניין. * **החזרת הדיון לבית הדין האזורי:** בית הדין הארצי החליט לקבל את הערעור (שנדון על יסוד תקנה 82) באופן שבקשת המבקש להזמנת מתורגמן תוחזר לבית הדין האזורי למתן החלטה חוזרת. * **תנאי להחזרה:** בית הדין האזורי יחזור וידון בבקשה "לאחר שמיעת טענות המבקש כפי שהועלו בבקשה זו" (כלומר, הטענות החדשות שהועלו בבקשת רשות הערעור). * **הערה לגבי השלכות רוחביות:** בית הדין הארצי ציין, מבלי להביע עמדה, כי לא מן הנמנע שבשל השלכות רוחביות אפשריות להחלטה בנוגע לזכות למתורגמן, יהא מקום לשקול קבלת עמדת הנהלת בתי המשפט. עם זאת, הדגיש כי עניין זה נתון להכרעת הערכאה המבררת (בית הדין האזורי). **עקרונות משפטיים וחידושים (כפי שעולה מהנתונים):** 1. **הליך ערעור וטענות חדשות:** הכלל הוא שאין להעלות טענות חדשות בערכאת הערעור, אלא אם כן ניתנה רשות לכך או שהדבר מוצדק בנסיבות חריגות. בפסק דין זה, בית הדין הארצי אינו דן לגופו של עניין בטענות החדשות, אלא מורה להחזיר את הדיון לבית הדין האזורי על מנת שזה ישמע אותן ראשית. הדבר מבטא את העדפת בית הדין לכיבוד סדר הדיוני והליך הערכאות. 2. **תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991:** הפעלת תקנה זו מאפשרת גמישות דיונית. במקרה זה, נעשה שימוש בתקנה על מנת לפתור סוגיה פרוצדורלית (טענות חדשות) על ידי החזרת הדיון לערכאה קמא, תוך התקדמות בהליך. 3. **זכות טיעון והליך הוגן (במרומז):** עצם ההחלטה להחזיר את הדיון לבית הדין האזורי לשמיעת טענותיו של המבקש, לרבות טענותיו החדשות, נובעת מהרצון להבטיח את זכות הטיעון המלאה של המבקש ואת הליך הוגן. בית הדין הארצי אינו חוסם את המבקש מלהעלות את טענותיו, אלא מפנה אותו לערכאה המוסמכת לדון בהן ראשונה. 4. **השלכות רוחביות של החלטות שיפוטיות:** בית הדין הארצי מודע לכך שהחלטות שיפוטיות, במיוחד כאלו הנוגעות לנגישות להליך המשפטי (כמו זכות למתורגמן), עשויות להיות בעלות השלכות רחבות. ההפניה לשיקול דעתה של הערכאה המבררת לגבי קבלת עמדת הנהלת בתי המשפט מדגישה את החשיבות של התייחסות להקשר המערכתי הרחב יותר של ההכרעה המשפטית. **סיכום:** בית הדין הארצי לעבודה, במקרה זה, פעל כערכאת ערעור המקפידה על כללי סדר דיוני וכיבוד הערכאות. הוא לא דן לגופו של עניין בבקשה להזמנת מתורגמן, אלא החזיר את הדיון לבית הדין האזורי על מנת שידון בטענות המבקש, לרבות הטענות החדשות, באופן מלא. ההחלטה משקפת את האיזון בין הצורך להבטיח הליך הוגן לבין שמירה על הסדר הדיוני המקובל.