ת"א 39121-04-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת הנתבע לדחות את התביעה. הבקשה התבססה על שתי טענות עיקריות; הראשונה היא שהתביעה נעדרה פירוט מספק כנדרש לפי תקנה 14(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. בית המשפט מצא כי הפירוט שנכלל בכתב התביעה אכן היה מספק, שכן הוא פירט את התאריכים, התוכן, המיקומים והזהויות הקשורים למצגי המרמה הנטענים, וכי לא נדרש פירוט נוסף בשלב זה. גם הטענה השנייה בדבר אי צירוף מסמכים לכתב התביעה נדחתה. בית המשפט מצא כי המסמכים שצורפו לכתב התביעה הם מהותיים ורלוונטיים, וכי התקנות החדשות נועדו להגביל את היקף הנספחים המצורפים לכתבי הטענות. מאחר שהנתבעת לא הסבירה באופן משכנע מדוע מסמכים אחרים נחשבים מהותיים, מצא בית המשפט כי התובעים עמדו בדרישות הנדרשות. לבסוף, ציין בית המשפט כי תובע המוזכר במסמכי בית המשפט צורף בטעות וכי הדיון בעניין הוספתו מיותר אפוא. הנתבע חויב לשלם 7,500 ₪ עבור הוצאות התובעים בטיפול בבקשה.