בש"א 6348/07

תקציר

המשיב הלווה למבקשים 500,000 דולר במסגרת הסכם הלוואה, והאחרון סיפק לראשון שטרי חוב וצ'קים ריקים להבטחת פירעון. משלא נפרעה ההלוואה, ביקש המשיב סעד הצהרתי ביחס לנכסי המבקשים, לרבות מקרקעין ומניות, להבטחת פירעון החוב. המבקשים הגישו בקשה לדחיית התביעה, בטענה כי המשיב לא הוכיח עילת תביעה, התביעה מוקדמת מדי, ולבית המשפט אין סמכות עניינית שכן שווי התביעה נמוך מהסף הכספי שלה. עוד נטען, כי התביעה מטרידה, מיושנת וחל שיהוי בהגשתה, ויתרה מכך, כי הימנעותו של המשיב מהגשת תשובה הודתה בגרסת המבקשים לאירועים. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענות אלה. בית המשפט קבע כי פסק דין הצהרתי יכול להינתן גם אם לא הוכחו כל העובדות המהוות עילת תביעה, ולמשיב היה אינטרס ישיר בסעד המבוקש. עוד קבע בית המשפט כי התביעה אינה מוקדמת מדי, והייתה לו סמכות לדון בעניין משום שחלק מהסעדים ההצהרתיים המבוקשים היו בסמכותו הבלעדית. גם טענות המבקשים בדבר העמדה מעצבנת, התיישנות ושיהוי נדחו. לבסוף, ציין בית המשפט כי הימנעותו של המשיב מהגשת תשובה אינה מהווה הודאה, ודחה את הבקשה לדחיית התביעה. המבקשים חויבו לשלם את הוצאות המשיב.