ת"פ 48394-03-21

תקציר

**ניתוח משפטי של גזר דין בעניין מדינת ישראל נגד ארז חסון** **מבוא:** התיק הנדון בפני בית המשפט עוסק בעניינו של הנאשם, ארז חסון, אשר הורשע על פי הודאתו בשלוש עבירות של סחר בסמים מסוכנים מסוג קוקאין, בהתאם לסעיפים 13 ו-19 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973. גזר הדין ניתן על ידי כבוד השופט ביאלין אלעזר, והוא מתמקד במתחם העונש ההולם, תוך בחינת חומרת העבירות, שיקולי שיקום, עברו הפלילי של הנאשם, והמלצות שירות המבחן. **עובדות כתב האישום וההרשעה:** כתב האישום המתוקן מתאר כיצד הנאשם, במסגרת פעילות של סוכן משטרתי, ביצע שלוש עסקאות סחר בקוקאין: 1. **21.12.20:** רכישת 2.99 גרם קוקאין תמורת 1,800 ש"ח. 2. **27.12.20:** רכישת 15.05 גרם קוקאין תמורת 7,500 ש"ח. 3. **05.01.21:** רכישת 21.14 גרם קוקאין תמורת 10,500 ש"ח. בסך הכל, הנאשם מכר כ-39.18 גרם קוקאין בשלוש עסקאות שתוצעמו מראש, בסכום כולל של 19,800 ש"ח. **הסדר טיעון והמלצות שירות המבחן:** הצדדים הגיעו להסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעניין העונש, אך סוכם על הפניית הנאשם לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר. התסקירים שהוגשו (16.4.23, 5.6.23, 20.9.23, 1.9.24) מציגים תמונה של נסיבות אישיות מורכבות: * **רקע אישי:** הנאשם בן 31, רווק, שירת שירות צבאי מלא כחובש קרבי בחטיבת גולני, השתתף במבצעים צבאיים, וחשף כי חשיפה לאירועים טראומתיים במבצע "צוק איתן" הותירה עליו חותם של פוסט טראומה. בעקבות כך, החל להשתמש בסמים בשנת 2014 על מנת "להקהות את חושיו" ולהימנע מתסמיני טראומה. * **הליך שיקומי:** הנאשם עבר הליך טיפולי אינטנסיבי וממושך, החל בקליטה לקהילה הטיפולית "רטורנו" ב-10.6.21, דרך השלמת תוכנית טיפול בת 7 חודשים, מעבר להוסטל, וסיום שלב ההוסטל ב-09.06.2022. לאחר מכן, המשיך בטיפול המשכי ביחידה העירונית לטיפול בהתמכרויות באשקלון, כולל שיחות פרטניות עקביות למשך כ-9 חודשים. גורמי הטיפול דיווחו על התקדמות, עמידה במשימות שיקומיות, ויישום כלים לשימור ההתמודדות. * **המלצת שירות המבחן:** בסופו של דבר, שירות המבחן המליץ לסיים את הליך הנאשם בצו מבחן, 450 שעות של"צ (שירות לתועלת הציבור), ומאסר מותנה. **חומרת העבירות ומתחם העונש ההולם:** בית המשפט קבע כי חומרתן של עבירות סחר בסמים, ובפרט בסם מסוג קוקאין, ברורה ומשמעותית, בהיותן "עבירות מחוללות פשיעה" הפוגעות בסדר החברתי, שלטון החוק ושלום הציבור. צוין כי העבירות בוצעו באופן מתוכנן ומחושב, עם תיאום מראש, שיחות טלפון, והעברת הסמים. הנזק הפוטנציאלי אף הוא משמעותי, במיוחד נוכח כמות הסם שנמכרה (כ-39 גרם). התביעה עתרה למתחם עונש של 24-48 חודשי מאסר, ועם זאת, נוכח ההליך השיקומי ה"מרשים", ביקשה להשית על הנאשם 9 חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, והפעלת מאסר מותנה. ההגנה, מנגד, הדגישה את ההליך השיקומי המעמיק והמורכב, ועתרה לאימוץ המלצות שירות המבחן. **שיקולי גמול, הרתעה ושיקום:** השופט ביאלין אלעזר עמד על הדילמה המשפטית המרכזית בתיק זה: האיזון בין שיקולי הגמול וההרתעה, הנובעים מחומרת העבירות, לבין שיקולי השיקום, המבוססים על ההליך הטיפולי המשמעותי שעבר הנאשם. * **שיקולי גמול והרתעה:** בית המשפט הדגיש את עמדתו כי בעבירות סמים, יש להעדיף את האינטרס הציבורי שבגמול ובהרתעה, במיוחד נוכח עברו הפלילי של הנאשם בעבירות דומות, והעובדה שביצע את העבירות הנוכחיות על אף מאסר מותנה תלוי ועומד. * **שיקולי שיקום:** מצד שני, בית המשפט הכיר בהליך השיקומי "השונה מן ההליך הקודם, מורכב, אינטנסיבי וממושך" שעבר הנאשם. הוא ציטט פסקי דין (ע"פ 8092/04 ישראל חביב, ע"פ 433/89 ג'ורג' אטיאס, ע"פ 8164/02 פלוני) המדגישים את חשיבות השיקום, האינטרס הציבורי בשמירה על תוצאותיו, ואת העיקרון של ענישה אינדיבידואלית. כמו כן, הובאה הוראת סעיף 40ד(א) לחוק העונשין, המאפשר חריגה ממתחם העונש ההולם כאשר הנאשם השתקם או יש סיכוי סביר שישתקם. **הכרעה וגזר הדין:** לאחר התלבטות, בית המשפט החליט לאמץ את המלצות שירות המבחן, תוך מתן משקל מרכזי להליך השיקומי החיובי של הנאשם. ההחלטה נבעה ממספר טעמים: 1. **הליך שיקומי חיובי:** בית המשפט התרשם שהנאשם עבר הליך טיפולי מעמיק ואינטנסיבי, הגיע למקום אחר בחייו, הפגין מוטיבציה גבוהה, ופעל לשימור וחיזוק הכלים הטיפוליים שרכש. 2. **נסיבות אישיות:** זיהוי הקשר בין צריכת הסמים והעבירות לבין אירועים טראומתיים משירותו הצבאי, מהווה גורם המחייב מתן משקל מכריע לשיקולי השיקום. 3. **ענישה אינדיבידואלית:** בית המשפט הדגיש את עקרון הענישה האינדיבידואלית, הקובע שיש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, גם כאשר שיקולים אלו מוליכים לכיוונים מנוגדים לשיקולי גמול והרתעה. 4. **חלוף הזמן:** חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות (כ-3 שנים) וההליך הטיפולי תחת פיקוח בית המשפט, מהווים גורם נוסף המשפיע על הגישה העונשית. 5. **הימנעות מפגיעה בשיקום:** בית המשפט סבר שעונש מאסר בפועל, אף אם בעבודות שירות, עלול לפגוע בהליך השיקומי השברירי. **עונשים שהוטלו:** * **הארכת מאסר על תנאי:** מאסר על תנאי בן 7 חודשים, שהוטל בתיק קודם, הוארך בשנתיים נוספות. * **450 שעות שירות לתועלת הציבור (של"צ):** יבוצעו על פי תוכנית שיגיש שירות המבחן, תוך אזהרה מפני השלכות אי-קיום הצו. * **צו מבחן לתקופה של 18 חודשים:** הנאשם מחויב בשיתוף פעולה עם שירות המבחן, עם אזהרה על השלכות הפרת הצו. * **קנס בסך 10,000 ש"ח:** ישולם ב-10 תשלומים שווים. **חדשנות משפטית ופסיקתית:** גזר הדין מדגים יישום של עקרונות פסיקתיים מושרשים, ובפרט את האיזון הדינמי בין שיקולי הרתעה וגמול לבין שיקולי שיקום. ההתייחסות למקור הטראומטי של ההתמכרות, החשיבות הניתנת להליך טיפולי אינטנסיבי ומתמשך, וההכרה בזכותו של נאשם להישקם ולהשתלב מחדש בחברה, אף בעבירות חמורות, מציגים את הרוח המודרנית של מערכת המשפט הפלילי, השואפת, לצד הענישה, גם לשיקומו של העבריין. ההתייחסות לסעיף 40ד(א) לחוק העונשין, המחייב התחשבות בשיקום, מחזקת את הפן הקידמי של המדיניות העונשית. בית המשפט לא היסס לחרוג ממתחם הענישה ההולם, תוך נימוק מעמיק, לאור ההוכחות המוחשיות להשתקמותו של הנאשם. הארכת תקופת צו המבחן מעבר להמלצת שירות המבחן, מעידה על רצון בית המשפט להבטיח פיקוח ומעקב ממושכים, תוך שימת דגש על שמירת הישגי השיקום.